 |
יש פה איזה בילבול עם המובן של "קיום". להבנתי, התורות המוסריות קימות - אחרי שהגו אותן - באותה מידה שתורת המספרים , או המספר 7 קיימים. ככה גם "הטוב העליון", אלוהים, שטן, וחד-קרן קימים. אפילו אידיאליסטים שחושבים שהדברים האלו קימים באיזשהו אופן מחוץ למוחותינו (כלומר שהמספר-7 ואלוהים יהיו קימים גם אחרי שהאנושות תימחק מהעולם) לא חושבים שיש להם קיום אמפירי - כזה שאפשר לשבור עם פטיש, או למדוד עם מד-חום וכו'.
מהדוגמה שלך נדמה שאתה מודאג לא מקיומן של תורות מוסר אלא מקיומן האמפירי של הישויות שהן עוסקת בהן (כמו חד-קרן) או "טוב". ואם הבנתי, אז לדעתך (כמו של עומר), אם אין לישויות האלו קיום אמפירי - כזה שכל אחד יכול לשבור עם אותו פטיש - אז אין לתורה שמתייחסת אליהן תוקף אובייקטיבי ולכן היא לא רלוונטית.
אני חושב שזו טעות. כמו שכבר אמרתי, לגיאומטריה יש תוקף - כלומר היא נכונה (או לא) - גם אם אין בעולם אף גוף בעל שלוש צלעות. כי הדבר החשוב ביותר שהתורה הזאת איננה אומרת הוא שיש גופים משולשים בעולם. כך גם תורת המוסר של קאנט שמדבר על התנהגותם של "בעלי תבונה" כפי שהיא מתחייבת לדעתו מהיותם "בעלי תבונה". התורה הזאת קיימת ותוקפה (נכונותה) האובייקטיבי איננו תלוי בקיומם של בעלי תבונה. גם אם בעולם ישארו רק פרות, גם אז יהיה לתורת המוסר של קאנט אותו תוקף (או אי-תוקף) אוביקטיבי בדיוק.
מה שכן, אם ישארו רק פרות, יש מצב שתורה שעוסקת ב"בעלי תבונה" לא תהיה מאוד רלוונטית ולא יהיה מי שירצה ליישם אותה. אבל זה לא מפתיע - גם עכשיו יש פחות שמעוניינים ליישם אותה, אולי זה אומר שקימים פחות בעלי תבונה?
אתה יכול לשאול מה נותן תוקף אביקטיבי לתורה שמושאיה אינם אמפיריים - כמו משולשים, בעלי תבונה, ומספרים. אני חושב שזה אותו הדבר שנותן תוקף אוביקטיבי לנכונותו של המשפט "A או לא-A". ואני בטוח שאתה תאשר את המשפט הזה בלי להשתמש בסרגל או מד-חום. יחד עם זאת, אני יכול להעלות על הדעת אנשים - כלומר, יצורים שהולכים על שתיים ומזכירים בצורתם אותנו - בני תרבויות אחרות שידחו את המשפט הזה (לאלו קאנט לא יקרא "בעלי תבונה"). נו, אז מה - בגללם תגיד שהמשפט הזה לא תקף, או לא רלוונטי?
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש