 |
|
 |
||
|
||||
 |
או לפחות אפלטון אמר בשמו על המצאת הכתב מתוך הדיאלוג פאיידרוס "התגלית הזאת שלך תגרום לשיכחה בנשמות הלומדים, מכיון שהם לא ישתמשו בזכרון שלהם, הם ישימו את אמונם בתוים החיצוניים הכתובים, ולא יזכרו בעצמם. התגלית המיוחדת שגילית אינה אמצעי לזכרון אלא להיזכרות, ואתה תספק לתלמידיך לא אמת, אלא הדמייה של אמת; הם יהיו מאזינים של הרבה דברים והם לא ילמדו דבר; הם יציגו את עצמם כידענים, אולם בדרך כלל הם לא ידעו דבר; הם יהיו חברה טרחנית, בעלי תדמית של חוכמה, ללא המציאות שלה." - לא מצאתי את שם המתרגם או קישור לתרגום מלא בעברית |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ואני מנסה להעלות בדעתי מישהו שמכיר בע"פ את כל כתביו ורעיונותיו של אפלטון. למעשה, מעניין לחשוב מה היה קורא אילו כתביו של אפלטון לא היו שורדים והיינו מקבלים אותם רק דרך מתנגדיו(?) האריסטוטליים וממשיכיו(?) הנאו־אפלטוניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מעניין מאד, נראה שזה אנלוגי לגמרי למצב שלנו כיום. אלא שבימי אפלטון היו רק מעט דברים לזכור. מאז הכתב הוסיף לנו הרים של מידע ולא היינו מסתדרים בלעדיו, ובימינו כמות המידע היא אינסופית - כל כך הרבה היסטוריה, כל כך הרבה סלבס, כל כך הרבה אינפורמציה ברשת - בלתי אפשרי להסתדר בלי גוגל. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |