|
||||
|
||||
אבל אתה רמזת על תהליכים מיליטריסטיים מחמירים בישראל של ימינו ("שמשהו גדול קורה בימינו אנו בישראל"), לא על שרידים עמומים של דור תש"ח הקולקטיביסטי. זה נוגד כל כך את החוויה שלי, של חברה מתפצלת, מסוכסכת, שאין בה הנהגה מוערכת או נכספת, והצבא כבר מזמן איננו מוגן מביקורת. על פי הסיפורים, בשנות האופוריה שלאחר 67 ובימי מלחמת ההתשה, כל אלוף היה סלב, והשקיע משאבים בקידום הלהקה הצבאית שלו במצעד הפזמונים. כל הילדים הלכו לתנועות נוער, הכירו את סמלי חילות צה"ל ומפקדיהם, וגדנ"ע היה מקצוע חובה בבית ספר. כאשר אתה מדבר על החמרה במידת המיליטריזם בארץ, אתה חייב להתייחס להיעלמותם של כל אלה. |
|
||||
|
||||
בבית דודי ודודתי כרכים של "הארץ שלנו"1 משנות האופוריה. 90% מהתכנים מיליטריסטיים. כתבה אחרי כתבה, טור אחרי טור, מדור אחרי מדור. המדורים היחידים שאינם עוסקים במיליטריזם לשמו הם המכתבים למערכת, מדור "משלנו", וטור הספורט. אאל"ט המצב לא שונה בהרבה ב"דבר לילדים" מאותה התקופה2. 1 היינו, בטאון הילדים של עיתון הכאילו-שמאל הבורגני. 2 יבדק באזכרה הבאה לסבא, סבתא, סבא וסבתא. |
|
||||
|
||||
גידי גזר הוא משנות החמישים, כמדומני. ובעניין זה |
|
||||
|
||||
לא לכך רמזתי. החלפת הדברים ביני לבין יהונתן זלגה אל מעבר לטענות שלי לגבי מיליטריזם בחברה הישראלית אל סה''כ הטענות הכלליות יותר שיש לי והצגתי בעבר (''תזת הנקודות השחורות''). מיליטריזם בישראל זה רק אחת מהנק' השחורות. אני חושב שיהונתן הבין את כוונתי והכליל בתשובתו גם התיחסות לדברים שכתבתי בנושאים אחרים (ולכן הביקורת שלו כל כך מוצלחת, מטרידה ודורשת ''עושים חושבים''). למען הסר ספק, לא טענתי שמידת המיליטריזם בארץ חמורה היום בהשוואה לעבר. התלונה שלי, ספציפית בנושא זה, היא שלא נגמלנו ממנה במידה הראויה (למרות שאפשר וכדאי). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |