 |
|
 |
||
|
||||
 |
כמובן שאיש בבית המשפט לא התייחס לכך שפועלים ישראלים כנראה סירבו לעבוד בשכר מינימום (כן אותו שכר שהוחלט על ידי המדינה) ושללא פועלים הוא יכול לסגור את העסק. הם לא התייחסו לכך שלפני שבועות אחדים היו מספר הפגנות של חקלאי ישראל בקשר לעובדים ולמים -למעשה אפילו התקשורת כמעט ולא הזכירה זאת למרות שכאשר הפגינו מול משרד החקלאות הפכו שם שולחנות ושברו דלתות (וכן הם עשו זאת) עדיין זה הופיע בתור חדשות קטנות אשר נעלמו כמעט מיד.(להבדיל מהנכים שזוכים למעטפת תקשורתית חזקה מאוד - לא ראיתי את פרץ מגיע לחקלאים ומבטיח לשבות יחד אתם עד שימצאו פתרונות.) המצב שבו דורשים מכל אילו שיש להם הצעות עבודה בשכר נמוך ועבודה קשה להסתדר כי אין ידיים וכי ישראלים לא מוכנים לעבוד הוא מביש. כמובן שהשר שפועל בנושא זה כלל לא שם לב את מי הוא דורס כאשר הוא מסרב להעניק לעובדים זרים עוד שהות ולתת ידיים עובדות לחקלאות. ואני אזכיר שוב. לנו בחווה יש מכתב שהגיע מלשכת התעסוקה בדימונה שבו נאמר כי הם לא יכולים למצוא לנו עובדים ישראלים לעבודה בשטח, ומדובר על מרחק של חמש דקות מדימונה 5000 מובטלים, ומירוחם שנחשבת לעיר היהודית עם אחוז הלא מועסקים הגדול ביותר בארץ היום. כמובן שעובדים זרים בכמות שצריך לא יתנו ולא נותנים מה שגורם לקריסה של המקום אבל למה שזה יזיז לשר, לו יש מכונית ומשרד ושכר קבוע גבוה מאוד. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כמה אתם משלמים ליום עבודה, כמה שעות זה, ומה צריך לעשות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיום החווה על סף קריסה בגלל התחיבויות מדינה שלא קוימו, בעוד כ20 יום בג"צ אמור לקבל את הסיכומים של שני הצדדים לאחר שתבענו את המדינה לפני כשנה בנושא. ברגע שבו בג"צ יפסוק אם צדקנו ואכן הייתה התחייבות מדינה הרי שהחווה תוכל להעמד שוב על הרגליים, כרגע בשל המצב הזה החווה מעסיקה אדם אחד שהוא אחראי על החווה. אולם במשך כ10 שנות פעילותה החווה העסיקה עשרות ומאות אנשים ביניהם פועלים זרים בדואים פלסטינים וישראלים יהודים תושבי האזור. (במשך רוב הזמן היו זרים בגלל שלא נימצאו באזור ישראלים דורשי עבודה) הישראלים כולל הבדואים ברובם הגדול (98%) סירבו לעבוד בכל עבודה אשר מתבצעת בשמש ללא קשר לסכום התשלום שהם היו אמורים לקבל.(הם כלל לא שאלו בנושא זה אלא סירבו מיידית) בקיץ האחרון הוצאו סכומים של בין 200 ל250 ש"ח ליום עובדה של 8 שעות. לכל סוגי העובדים זרים וישראלים. אולם החווה לא הצליחה למצוא עובדים ישראלים כמו שציינתי כאשר היא בקירבת מרכז אוכלוסיה שבו למעלה מ5000 מחוסרי עבודה. (וכמו שציינתי יש לנו מכתב שבו הלישכה עצמה טוענת כי אינה יכולה לספק לנו עובדים). בנוגע למהות העבודה מדובר בעיקר על שני סוגי עבודות, קטיף ואריזה של סברס. העבודה היא מישרה מלאה כאשר מי שרוצה יכול להמשיך ולעשות שעות נוספות שמשולמות בהתאם. הקטיף מתבצע בשעות הבוקר המוקדמות ואו מהרגע שעובר גל החום בקיץ הגדול של הצהרים. ובמשך הלילה (פיתחנו אמצעים לנושא זה.) בית האריזה פועל במשך מרבית שעות היום וחלק ניכר מהלילה. כל זאת כאשר כמובן החווה יכולה לעבוד. כרגע החווה כמו שציינתי על סף קריסה בשל ניתוק שלה ממים להשקיה במשך למעלה משנה. ואי תשלום פיצויים לפי החלטת הממשלה בנושא קיצוץ מיכסות המים. ולכן כרגע החווה לא יכולה להעסיק עובדים אולם במידה והיא תוכל לחזור לעצמה בקיץ היא תעסיק בסביבות 50 עד 100 אנשים תלוי בעיקר כמה יבואו לעבודה ואפילו לעבוד. בחורף הכמות היא בסביבות 25 - 50 מקומות עבודה שוב בהתאם לשוק ולצורך. נ.ב. הדבר הכי מעניין בבג"צ הוא שמשרד החקלאות טוען שאנחנו צודקים ומשרד התשתיות טוען שאנחנו לא צודקים. (הם רבים והחווה מתייבשת) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה קורה עם החווה עכשיו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב אז לא הרבה השתנה. התחלנו לבנות את קו המים (לאחר שהרבה מאוד בירוקרטיה) כך שמי שופכין יגיעו מתי שהו לחווה. בשאר הנושאים מסתבר כי משרד ראש הממשלה בעדינו מ. היועץ המשפטי לממשלה בעדנו, סגנית השר של משרד התשתיות בעדינו (כיום אין שר וראש הממשלה הוא למעשה זה שאוחז בסמכויות - מה שנותן לסגנית את הכוח לעשות יותר) כל אילו הורו ביקשו שלחו מכתבים לנציב המים בקשר אלינו. והוא נשאר בסרובו לעשות משהו. המדינה עדיין חייבת לנו הרבה מאוד כסף שהיא מסרבת לתת למרות שהיא כבר שלחה לנו מיכתב שקיבלנו את הכסף. (משעשע לא?) פועלים כמו כולם פעם יש בדרך כלל אין. רוב המטע בגלל שלא הושקה במשך למעלה משנתיים במצב סופני עד מאוד. ואבי ממשיך להלחם ולנסות בשניים להציל משהו. מה שיקרה בסוף הוא שאנחנו נעביר את החווה לירדן או לארץ אחרת ובנגב ישאר זיכרון למשהו שיכל להיות טוב. לינקים לנושא: מכתב לראש הממשלה: מכתב מ. ראש הממשלה בחזרה: והעיקר לא לוותר כלל... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיהיה בהצלחה. אגב באתר של החווה החלק של התיירות הוא בעברית ויזואלית וכל השאר לוגית ואולי כדאי לתקן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאשר יהיה לי זמן האתר יתוקן בכל הנושאים ויעודכן. כרגע אין כל כך הרבה זמן או חשק, אם יתקדם משהו ויראה שיש סיבה לעדכן ולא לשים מצבה אני אסדר את זה. תודה בכל מקרה רועי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים.... ועוד: העסקה של עובד זר "בלתי חוקי" היא מוסרית הרבה יותר מהעסקה של עובד "חוקי". חשוב להגיד את זה כל פעם מחדש. עובד "חוקי" הוא עבד, פשוטו כמשמעו. כל המעמד שלו וזכויותיו כבולים להמשך העבדתו אצל המעסיק. זה מחפיר ובזוי. הממשלה שיצרה את המצב הקיים, בכך שיצרה הסדרים חוקיים תת-אנושיים וחסרי כל הגיון כלכלי, וגם הזניחה את חובתה לפקח על הגבולות, מתפלאת כעת כשתוכניותיה הלא-מעשיות לא מתממשות, ורצה מייד לצייר את האזרחים המעסיקים כאויבי האומה והכלכלה. זה מסריח וחבל שבית-המשפט קונה את זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בית המשפט מילא בזאת את חובתו והייתי מתפתה לומר בצורה הטובה ביותר אם רק הייתי מסכים עם הפסיקה. שני גורמים מביאים אותי לקביעה איומה זו- 1) בית המשפט עקב אחר החוק היבש. 2)בית המשפט נהג לפי האינטרס שנוסח על ידי "העם" הווה אומר זה שהשופטים, החיים בתוך עמם, ניתקלים בו בפותחם טלויזיה/רדיו/עיתון/שיחת סלון או סתם בעוברם סמוך לבית הקפה הקרוב בו יושבים זקני השכונה ומבכים על ריבוי העובדים הזרים הגוזלים את פרנסת בני ישראל החרוצים. בית המשפט אינו אמור לקבוע סטנדרטים בדמות יושביו אלא לשקף את טובת העם כפי שהיא מנוסחת בחוק ובהכרותם הבילתי אמצעית של השופטים עם יושבי ארצם (ומוכר הדיון בדבר ההרכב הראוי לו לבית המשפט). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה מאוד להכריח ישראלים לעבוד עבודות "שחורות" בשכר מינימום. אפשר לדעתי להכריח ישראלים (נניח עד גיל 30) לעבוד בעבודות "שחורות" בשכר גבוהה. השאלה היא האם זה אפשרי מבחינה כלכלית לשלם שכר גבוהה בענפי התעסוקה האלו. כלומר האם זה עדיין יהיה ריווחי. או שיעבירו את העסקים לירדן. האם העסקת עובדים בשכר גבוהה לא יקפיץ מעלה את מחירי הדירות, או את מחירי הסברס והעגבניות והביצים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי אפשר להכריח, אבל אפשר שלא לתמרץ אותם שלא לעבוד. מנע מהם תשלומים וקצבאות, ותראה איך הם ילכו לעבוד. אפשר, אם רוצים, גם לתמרץ אותם לעבודה (למשל בדרך של "מס הכנסה שלילי" שהציע מילטון פרידמן - במקום לבטל את דמי האבטלה לחלוטין כשאדם מתחיל לעבוד, תיתן לו "מס הכנסה שלילי" - כלומר, על כל שקל שהוא מרוויח, תוריד לו חצי שקל מדמי האבטלה. נניח שדמי האבטלה של אדם לא מועסק הם 2000 ש"ח. נניח שאותו אדם מתחיל לעבוד בעבודה בה הוא מרוויח 2000 ש"ח בחודש - על פי הצעת מס ההכנסה השלילי, הוא יקבל 2000 ש"ח ממקום העבודה שלו, פלוס 1000 ש"ח מס הכנסה שלילי - וככה הוא מרוויח 3000 ש"ח בחודש. אם הוא יקבל 3000 ש"ח ממקום העבודה, הוא יקבל עוד 500 ש"ח מהמדינה. 3999 ש"ח - הוא יקבל חצי שקל מהמדינה. 4000 ש"ח - כלום. מעל 4000 ש"ח מתחילים לשלם מס הכנסה. כמובן שהמספרים כאן הם מופרכים. הרעיון הוא לעשות את העבודה כדאית *תמיד* יותר מאשר דמי האבטלה: תמריץ לעבודה, במקום תמריץ לאבטלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת אומרת קשה. בלתי אפשרי. האם ניתן להכריח אותך לעבוד בחקלאות? האם במידה ואפילו לא תקבל דמי אבטלה ותחוייב להגיע לעבוד ותחליט שכל מה שאתה עושה זה שוכב על הארץ משהו יוכל להכריח אותך לקטוף אגבניה אחת? לא ניתן להכריח איש לדבר, ניתן לחנך אנשים למוסר עבודה גבוהה יותר. בכל נושא גם באילו הכוללים עבודות שחורות. האם יש לאנשים מוסר עבודה גבוה בעבודות לא שחורות, בדרך כלל לפי מה שאני מכיר לא. עכשיו נושא העסקת הישראלים במכירים גבוהים מתחלק לשניים. כמו שבישראל ידוע לכל אחד יש את הקומבינה שלו כך זה גם בנושא העובדים הזרים. הממשלה נותנת לחברות שהיא מחליטה היתר להבעת עובדים זרים, (לא לכל אחד מותר להפך לרוב אסור רק למי שיש קשרים למשרד העבודה) והחברות הללו שמרוויחות מליונים על גב העובד הזר מחלקות את העובדים למי שהן רוצות מתי שהן רוצות, כך שיתכן שלרובי ממושב נעלולי יהיו 30 עובדים ואילו למר סלומון ממושב חרמון יהיו 2 , למרות שלשנייהם יש אותה כמות פרי לקטוף ואותו גודל שטח ואפילו אותה הקצאה של 30 עובדים. מה שיוצר מצב שבו מר סלומון נאלץ למכור ביותר יקר בשל עלות הקטיף היותר גבוהה שנוצרת מכך שהוא מחזיק ישראלים בשכר גבוהה יותר אחרת הם לא יבואו. ועל כן הוא מפסיד ואילו אדון רובי מאושר כי יש לא קשרים והוא מוכר הרבה ובזול. אבל הסיפור לא מסתיים פה, הממשלה החליטה לכל סוג ענף לתת הקצאה של עובדים לפי הצרכים של הענף, איך היא יודעת מה הצרכים? (אפשר להוסיף עוד כמה סמיני שאלה + קריאה אבל זה לא נהוג באייל) וכך יצר שלמר רובי יש הקצאה של 30 עובדים כי הוא מגדל עגבניות ואילו לשכן שלו שמגדל מלפפונים באותו גודל שטח יש הקצאה של 15 אנשים (שכמו שציינתי קודם גם הוא לא מקבל אותם תמיד אלא עם יש לא קשר למשהו איפה שהוא). והסיפור והלכלוך בנושאים הללו עוד גדול עד מאוד. מעבר למה שהישראלי הממוצא מסוגל להאמין לו, למעשה מי שמכיר את הנתוניים טיפה יותר טוב ורואה את דפי הנייר המוכיכים זאת בטוח כי מדובר בזיוף במקרה הטוב או טירוף במקרה הרע. לכל מקרה במידה ואכן לא היה עובדים זרים הרי שישראלים היו מקבלים שכר יותר גבוה מה שאכן היה מעלה את מכירי המוצרים אבל הוא היה מעלה אותו לכולם מה שהיה יוצר מצב שהיית קונה כמו בארופה שתי אגבניות אחד מלפפון ועוד חסה ולא זורק כמו הרבה אנשים 5 קילו ירקות פעם בשבוע כי הם התיישנו. (ואז בוכה למה נותנים לחקלאות את המים של הדשא שלך) בנוגע לירדן, אז בחלק מהנושאים כן יעבירו לירדן אבל את אדמות החקלאות קשה להעביר לשם כנ"ל את הבניינים שבונים בארץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועכשיו לפתרון: לתת לעובדים הזרים לבחור בעצמם את מקום העבודה שלהם. זה כל כך פשוט. זה פותר הן את העיוותים הכלכליים, אבל מה שחשוב יותר: זה פותר את העיוות הנוראי הכרוך בשלילת זכויות האדם הבסיסיות ביותר מהאנשים האלה: ניצול מחפיר, שלילת חירות, העלמת דרכונים, העלמת משכורת, הכל תחת איום גירוש תמידי לפי גחמת המעביד. (ואנחנו לא נכנסים כאן לאיסור להתחתן או להביא ילדים) למה לא עושים את זה? כי הממשלה בנתה איזו תיאוריה מופרכת, כאילו האחריות של המעסיק תגרום לכך שהעובד הזר לא יעשה בעיות (שהוכחה כמופרכת); ועוד תיאוריה מופרכת: ששיטת הכבילה של העובד למעסיק מסירה מישראל אחריות בינלאומית להפרת כל האמנות בדבר קיום אנושי מינימלי. ברור שלדבר הזה אין יסוד. ועל סמך הטיעונים המופרכים האלה, מדכאים עד עפר שלוש מאות אלף איש במדינה, אחד מכל עשרים תושבים כאן הוא נטול זכויות עד עפר! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית זה לא כל כך פשוט. הינה אני עובד זר, הגעתי היום לארץ ישראל ונחתתי בשלום בנמל תעופה בן גוריון. מה עכשיו? האם אני צריך ללא ידיעה מינימלית בעיברית למצוא עבודה או שאולי המעבידים צריכים להכין לי שלטים מפתים עם הצעות עבודה בתור הטרמינל של בן גוריון? הרעיון היותר פשוט הוא אחד לחייב את המעסיקים לעבוד לפי החוק כמו שהם חייבים לעשות זאת כלפי ישראלים ולתת פיתרון משפטי לעובדים זרים שנפגעים מאי אילו מעסיקים שעוברים על החוק. (מספיקה ההרתעה לנושא לטובת זה שהמעסיקים יפסיקו לעשות עליהם עברות) מה שעוד, כן צריך לתת לכל מי שרוצה ויש לו מיכסה שתיקבע לפי איזו שהיא נורמה הגיונית (וכרגע אני לא יודע מה היא נורמה הגיונית)להביא את העובדים מחו"ל, לבד בלי כל מי שנימצא בעמצא. מה שיוריד עלויות מהמעביד מצד אחד ויוריד את כל הקשרים שיש צורך בהם במשרד העבודה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |