בתשובה לש''ק ריש, 30/01/02 9:05
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אין לך מושג על מה אתה מדבר, ואין לי כל כוונה להעליב אותך. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אין לך מושג אם יש לי מושג, וכבר העלבת. "בית המשפט העליון יישב גם כבית משפט גבוה לצדק; בשבתו כאמור ידון בעניינים אשר הוא רואה צורך לתת בהם סעד למען הצדק ואשר אינם בסמכותו של בית-משפט או של בית-דין אחר." (חוק-יסוד השפיטה) שים לב: עניינים אשר *הוא* רואה, סעד למען ה*צדק*, שאינם בסמכות של בית משפט אחר. זה אינו בסמכות של בית-משפט אחר; ולכן בג"צ חייב להחליט מה מחייב הצדק. אתה יכול לעתור לבג"צ ולדרוש הכל בשם הצדק, ובג"צ חייב להחליט האם הוא רואה לתת סעד למען הצדק. יש קודים לכולם. אם תרצה להציע הסבר מנומק לדעתך, יהיה נחמד, ואם לא – התנצלות לא תהיה מיותרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר ש"ק ריש הנכבד, אם נעלבת, עלי הסליחה. בכל מקרה, אם עיסוקך בתחום המשפט, אני מניח שאתה מכיר ובקי בוויכוחים הניטשים בין שופטי עליון בדימוס, פרופסורים מכובדים מאוניברסיטאות שונות הארץ, לישכת עוה"ד בישראל, ואני מניח שאין לי צורך לספר לך מה כותבים ואומרים בביטאוני הלשכה הנשלחים כנראה גם אליך חינם. מה שאני אמרתי, נאמר שם ביתר שאת. אני מניח שאתה מכיר את העלבונות שהוטחו בבית המשפט העליון בגליונות האחרונים. כך שגדולים ממני, טוענים כך ואף הרבה יותר מכך. עזוב את חוק השפיטה. אתה יודע טוב ממני שאין הוא רלוונטי לעניין. הרחבת גבולות המשפט שנעשתה בשנים האחרונות אין לה כל קשר לחוק השפיטה הנ"ל. רק נקודה אחת אתן לך, מתוך כמה מאות שניתן לטעון: מכוח איזה חוק בדיוק, והאם אינך יודע כי ההחלטה לאפשר לתושבי השטחים גישה לבג"ץ היא מחטף משפטי חצוף בלתי מבוסס ואינו מוסמך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי, אתה טועה. קל להתווכח על עובדות. אבל אני לא אוהב את כל הדברים שאתה מייחס לי ("עזוב את חוק השפיטה. אתה יודע טוב ממני שאין הוא רלוונטי לעניין" – כאילו שהייתי אומר את זה אם הייתי חושב שזה לא רלוונטי), ואת הסגנון הלא נעים, ולכן אין לי עניין להתווכח איתך. אין אף משפטן יחיד שיסכים איתך: לבג"צ היתה בהחלט זכות, ואף חובה, לדון בשאלה המשפטית שהוטלה לפתחו. הדבר הזה הוא מעל לספק ולמחלוקת, ואם תמצא מישהו שאומר אחרת ("בבטאוני הלשכה" או בכל מקום אחר), אני אהיה יותר ממופתע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינך רוצה להתווכח, מקובל עלי. אבל את העובדות יש להביא לטובת ציבור הקוראים. החלטתי לשחק במשחק ילדים ידוע. שלחתי את ידי באקראי ושלפתי 3 חוברות של "עורך הדין" - ביטאון לשכת עורכי הדין בישראל. אבל מעט לפני התוצאות, אוסיף הערה: הציטוט שציטטת, הנו ידוע בלשון המשפטית כסמכות שיורית. אין הסמכות השיורית הזאת, מקנה כוח לפירוש החוק בצורה "יצירתית" או "אקטיבית" במידה אילה משך להוותינו, נשיא בית המשפט העליון. סמכות זאת, איננה מקנה זכות להתערב בכל תחום מתחומי החיים. אומנם, לגישתו של מר ברק, עדיף שישלוט שלטון החוק בכל מקום, אבל החיים מלמדים שלא. חכם זה, שמונה לנשיא בית המשפט העליון, לא ידע את חוכמת אבותינו שכבר מזמן סייגו את גבולות הדין. לא יעלה על הדעת שבית המשפט ידון בשאלה של צרכים מבצעיים ובשיקולים לנקיטת דרך זו או אחרת. איש זה, (נשיא בית המשפט) רצה בזמנו לדון בשאלות מדוע בפעולה קרבית זו או אחרת ירה חייל ימינה או שמאלה... רק לחץ ומסר בלתי מתפשר של המערכת הצבאית והפוליטית מנעו את זממו זה. (ואולי חבל, שכן כבר אז הייתה פעולה להפסיק את האנרכיה המשפטית שהונהגה על ידיו). האומנם נראה לך שמטעמי סמכות שיורית או אחרת, ידון בית משפט כלשהו בנימוקים ושאלות אילו? יש דברים ויש תחומים שם כף רגלו של בית המשפט לא רק שלא מן הראוי שתדרוך, אלא שדריכתה תביא לתוהו כזה שאת סופו מי ישורינו. ועתה לניסוי הקטן שערכתי: גיליון 26, דצמבר 2001: ובכן ראה נא את עמוד 11 כתבה מאת עו"ד יהודה כהן: להלן קטע נבחר "הנשיא ברק מוליך את מדינתינו לדרך שאף מדינה אינה הולכת ולא הלכה בה..." עמוד 38, ראיון עם יהודי המתגורר בישראל לאחר שהיה שופט בכיר באנגליה: "תופעת האקטיביזם השיפוטי בישראל הלכה רחוק מידי" קרא בעיון את דעתו על המתרחש בישראל. וענה לקוראים על שאלה נוספת: האומנם מכוח אותה סמכות שיורית, זכותו של בית המשפט להיכנס לעניינים פוליטיים? דוגמא: האם לגייס חרדים? הלאה (באותה חוברת): עמוד 44, עו"ד דוד כהן, בכתבה המוקיעה את התערבותו של בית המשפט העליון בשאלת חופש הביטוי... גליון נוסף שנפל לידי: גליון מספר 16, ספטמבר 2000: עמוד 20: והנה רעיון עם...אברהם בורג... " לא הכל בגיץ ולא הכל שפיט ולא מלאה הארץ משפט..." "בית המשפט לקח את החופש לפרש רחוק מידי. לא אחת אני רואה שהפרשנות המשפטית מנותקת מכוונת המחוקק..." ועוד ועוד... אילו היו רק הכותרות של הראיון... גליון "הפרקליטים" יולי 2001 הוא רובו ככולו התקפה חריפה ומרה על בית המשפט העליון. והמדובר במרצים מאוניברסיטאות, עו"ד דין כמובן, והפתעה, אפילו הבת של ברק, במאמר ארוך מצביעה על חוסר האפקטיביות של התערבותו הבוטה של בג"ץ. אומנם מבתו של..., לא תשמע גינוי לעצם הרעיון של התערבות במ"ש בעניינים לא לו, אבל די במאמר המראה את התוצאות האבסורדיות של התערבות זו... רוצה עוד? בכל גליון. אם אתה מופתע מדברים אילו, אין לי אלא לומר שאני מופתע ממך אף יותר... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הציטוטים שהבאת רק מראים שיש על בית-המשפט ביקורת, אף אחד מהם אינו מבקר את ההחלטה הנדונה או החלטה דומה. גם הביקורת שלך על "הסמכות השיורית" (כלשונך) אינה רלוונטית, שכן אתה מבקר את הסמכות, בעוד שאין בעיה של סמכות אלא של שפיטות; כמו כן, אתה מבקר את ההתערבות בשיקול מבצעי, אולם לחיסולים יש בפירוש היבט שחורג מהמבצעיות של הפעולות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מק ש"ק ריש הנכבד, בכל הכבוד אני מביא מדבריך: "אין אף משפטן יחיד שיסכים איתך: לבג"צ היתה בהחלט זכות, ואף חובה, לדון בשאלה המשפטית שהוטלה לפתחו. הדבר הזה הוא מעל לספק ולמחלוקת, ואם תמצא מישהו שאומר אחרת ("בבטאוני הלשכה" או בכל מקום אחר), אני אהיה יותר ממופתע." ובכן, כל מה שניסיתי להראות שיש רבים וטובים הסבורים שלא היא. אין לדעתם לבית המשפט את הכוח לפרש פירוש כה קיצוני ומרחיק לכת מסוג האנלוגיות הלוגיות של: מושג של "צדק", "סמכות לדון מטעמי צדק", מסקנה יכול לדון בכל. שהרי צדק היא מילה ערטילאית החובקת כל. ולוגיקה זו הנה שגויה מעיקרה. רבים רבים גורסים כי פרשנות זו איננה נכונה, איננה ראויה, ושאלה הסמכות מבוקרת גם מבוקרת אפילו על ידי הפרופסיה המשפטית המקצועית. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |