|
||||
|
||||
מאחר וזהר ניסחה באופן שאיני יכול לתחר בו את הגישה הקנטיאנית כל שנותר לי הוא להצביע על כך כי בין כך ובין כך אין טענה כי ניתן ליצור ידע (אולי ראוי לדבר על מחשבה ולא על ידע) לא סינטתי. לפני המעבר לאנקדוטות בעניין הסינתזה ברצוני להעיר כי אין להסיק מהאופי הסינטתי של ידע חדש כי ההתקדמות היא מדורגת ורציפה ולדוגמה ניתן לפנות לרעיונותיו של תומאס קון אותן תארתי בחופזה- תגובה 52421 בכל מקרה דומני כי אימוץ תיאוריה חדשה גורם לברירה מואצת בפירסומים, שקדמו לה כרונולוגית, כך שרק אלו שהובילו אל התגלית, ולעיתים גם מתמודדים שעדיין נמצאים מועילים, זוכים להחרט בזכרון הקולקטיבי. (אשרינו על אמצעי האיחסון האלקטרונים המאפשרים כיום סלקציה פחות חריפה מה שיכול להיות חלק מהגורמים לריבוי ישום ידע מתחום מדע אחד בתחומי מדע אחרים באופן הידוע לשימצה כעבודות אינטרדיסיפלינאריות). כאנקדוטה משעשעת אזכיר את האגדה מאחורי "גילוי" מבנה הטבעת הבנזנית ולפיה האדון, ששמו פרח מזיכרוני, חלם בלילה על נחש הנוטל את אחוריו בפיו וקם בבוקר עם רעיון המולקולה הטבעתית. אינשטיין גם הוא נהג לספר בשבחה של האינטואיציה שהביאה אותו לניסוח רעיונותיו אך גם כאן כמו בסיפור הקודם ניתן להצביע באופן ברור על סינתזת חלקי ידע קודם להרכב אחוד חדש. |
|
||||
|
||||
האם אין האינטואיציה של איינשטיין או אותו אדון נעלם (מה, לא יכלת לגגל אותו?) אלא המוח שעובד וטוחן בלי שנהייה מודעים לריצה של הגלגלים הקטנים, ובסוף התודעה מגלה בבוקר על מגש הכסף כוס מיץ תפוזים ,שושנה ופתרון? |
|
||||
|
||||
התהליך הוא הנתון בויכוח שנלווה למאמרך ובכל מקרה בחינת המקור והתוצאה (מצבים ולא תהליך, כפי שהצגתי במי מתגובותי המוחבאות היטב בפורמט החדש) תלמד כי בוצעה סינתזה ולא יצירה יש מאין. איני זוכר אם התיחסתי לעניין לוק אך התשובה תהיה זהה- היצירה היא סינתזה (ולכן אינה "new" אלא סידור מחדש). (מסתבר בדיעבד שאת התפוזים למיץ כדאי לשמור שלא בקירור למשך 3-4 ימים בטרם הסחיטה. התוצאה היא מתיקות רבה יותר מיעוט חלקי פרי סיביים ועוד מעלות למיניהן) |
|
||||
|
||||
אבראוו, נקודת השקה מספר <מלא את החסר> רק תיקון קטן ברשותך (הנה התחלתי לכתוב דותנית) בנושא לוק (לא קאנט). להבנתי, מכיוון שאין הנחות ללא התנסות, אין אמיתות אפריורים סינטתיים(*), אלא התקדמות הדרגתית בכמות הידע בדרך של אינדוקציה מנסיונות חוזרים ונשנים, תיקונים קטנים פה ושם, והוספת ידע בהתאמה פחות או יותר לידע קודם. כמו שכתבת, צריך לפתור את המחלוקת עם קון "המצאות באות בבת אחת" (*) לא כל כך ברור לי מה המושג הזה אומר. האם כוונתו מיזוג, כמו שאתה השתמשת, או "מלאכותי" |
|
||||
|
||||
ייתכן שנאלץ בהמשך להגדיר מהו ידע אך בינתיים אניח כי כוונתנו זהה. ידע להבנתי מצטבר מהתנסויות או אולי ראוי לדייק ולומר משימת לב לתוצאות ההתנסויות ולא מאינדוקציה. מזו האחרונה ניתן להוציא הנחות בלבד אך לא ידע וגם אלו הן סינטטיות מבחינת התבססן על ידע קודם. בכל מקרה את קון ניתן לנפנף בקלות על ידי סתירה פנימית ברעיון שלו מה גם שהתפיסה שלו כי תפיסה חדשה משנה את העובדות אינה עומדת בסתירה לרעיון הסינטטיות של ''המצאות'' המשך יבוא (אני חייב לזוז) |
|
||||
|
||||
אם כבר, כדאי לדייק: סינתטי -אפריורי. הידע נוצר ובנוי לפי מבנה התודעה-האפריורי (המבנה הקבוע מראש- התוכנה, נאמר- מבנה התודעה והאינטיליגנציה האפריוריים של אינשטיין) ב*סינתזה* עם הנסיון- הסינתטי(נאמר-הפיזיקה שקדמה לתורת היחסות). דווקא החידוש כאן הוא איינשטיין בעצמו: כלומר- יכולת לפעולה שכלית חדשה ומקורית על הידע הקיים, אולי בעזרתו של העולם הפיזיקלי להעניק לכך את התנאים. ולמה ראוי לדבר על מחשבה ולא על ידע? איזה ידע יש חוץ מידע מחשבתי? (עשרת הדברות אולי? :) ) |
|
||||
|
||||
דומני כי שכחתי לציין את שמי על התגובה הקודמת ולכן יש להוסיף "דותן"/"dotank@newmail.net" במקומות המתאימים. אני מתקשה לפסול על הסף אפשרות להשתנות התודעה כתוצאה מידע חדש (קרוב לגירסה של קון למהפכות המדעיות) ועל כן קביעה כי מדובר בהליך אפריורי הינה להבנתי מוקדמת מדי. לשאלה איזה ידע יש פרט ממחשבתי התשובה תהיה מעורפלת אך דומני כי קשה להכליל את כל אופני התפיסה תחת הגדרת החשיבה ועל כן איני פוסל ידע שאינו מחשבתי (אינסטינקט/רפלקס יכול להוות אפשרות לידע שכזה). אע"פ המונח ידע מקובל בהתיחסות לבני-אנוש כמקביל לתפיסה מחשבתית/מודעת ועל כן אין מבחינתי בעיה להשתמש במונח "ידע" בהקשר דיון זה |
|
||||
|
||||
אינסטינקט/רפלקס הם מחשבות/פעולות מנטליות-מוחיות לא מודעות או מודעות בדיעבד. ארגו אני מצדד במה שזהר כתבה "איזה ידע יש חוץ מידע מחשבתי?" לשמחתנו הנייר מרחיב את תחום שמירת הידע בזמן, כך שגם עשרת הדיברות נופלות מן הסתם תחת אותה שאלה [כמעט] רטורית. השאלה שלי לזהר היא כיצד מתיישבת השאלה הנ"ל עם האפריוריות הקנטיאנית? |
|
||||
|
||||
יש לשים לב כי עשרת הבדיברות אינן ידע אלא מידע (אף כי מרגע שקראת אותן יצרת מאותו מידע ידע אין המקור הכתוב מהווה ידע כשלעצמו). האם רפלקס הוא פעילות מחשבתית להבנתך? (שים לב כי המודעות בהקשר זה אינה לתהליך הרפלקס אלא לתוצאתו ובדיעבד נעשה קישור לגורם שהחל את התהליך מה גם שקשת הרפלקס אינה מערבת פעילות מוחית ע"פ רוב אלא קושרת נוירונים תחושתיים לנוירונים מוטוריים דרך נוירונים מקשרים בחוט השידרה) |
|
||||
|
||||
אבל דותן, חשבתי שאתה קורא את מה שאני כותב משום שחזרת בדיוק על דברי. אגב, אם ניורונים אזי תהליך מנטלי ואידך זיל גמור (או גומר?). |
|
||||
|
||||
מבעד לערפל הקטראט היתה לי הרגשה שלא ירדתי לסוף דעתך ועל כן אודה אם תבהירה. (הנקודה הבעיתית לעניות דעתי היא באבחנה בין ידע למידע. לא ברור לי כיצד ניתן לשמור ידע על נייר ומה הקשר בין פעילות מוליך סלקטיבי לנפש. רגע! הרי זו בדיוק הבעיה שהמאמר מעלה) |
|
||||
|
||||
''עשרת הדברות'' היה בצחוק. |
|
||||
|
||||
היה ברור (אבל זה היה דוגמא ליישום מרובה) |
|
||||
|
||||
אני עדיין לא מבינה איזו בעיה ''היישום המרובה'' מיייצג. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |