|
||||
|
||||
אני דיברתי על קפיצות תודעתיות. לרובנו, האנשים הבריאים, יותר קל להזדהות עם בן דמותנו שכופתים אותו לחדר ומבקשים את איבריו מאשר עם מישהו שכבר חולה (אני מתייחס לדילמה המקורית כפי שהופיעה במאמר, לא לעניין תרומות האיברים כפי שקיים במציאות). ככל שמשהו יותר קרוב אלינו כך יותר קל לנו להזדהות איתו. טיעון מקביל יכול לעבוד גם על מקרה הרכבת. לגבי מה שאתה אומר, אתה כנראה צודק (אין לי מושג ברפואה, אבל זה נשמע הגיוני), אני פשוט לא מבין את הקשר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |