|
||||
|
||||
"עין תחת עין": צודק? מוסרי? אמפתיה? שמעתי פעם מטיף של חב"ד שטען שיכולתינו לאמפתיה (לא זכור לי בדיוק באיזו מילה הוא השתמש) מוגבלת. אנחנו צריכים לבחור עם מי אנחנו מזדהים. אנחנו לא יכולים לפזר את ההזדהות שלנו עם כל העולם. המסקנה שהוא רצה להוביל אליה היא לאומנות ואולי גם גזענות. כלומר הוא מסכים איתך על המקור לציווי, אך מגביל את קבוצת האנשים שנכללת בין "חברי". |
|
||||
|
||||
אתה לא מתכוון במקרה למאמר הזה? (אם כי מחברו לא חב"דניק, עד כמה שידוע לי, ובטח לא מטיף לגזענות). |
|
||||
|
||||
אני באמת גם לא כ''כ בטוח שמדובר על חבדניק. אבל משהו בסגנון הזה, כן. במאמר הזה כשלעצמו אולי אין לאומנות, אבל אין בעיה להשתמש באותו הגיון כדי להגיד שלעם סגולה מגיע יותר, וכו'. |
|
||||
|
||||
נראה לי שהטענה של המטיף מחב"ד היא מסוג הטענות שאין צורך לצטט בשם אומרן כי הן בנאליות. ברור שמשאבי האמפתיה שלנו מוגבלים ועלינו לבחור איפה להשקיע אותם. אחד האלגוריתמים האפשריים הוא להשקיע את האמפתיה במקום שהיא הכי פחות נמצאת בו. לדוגמה, אם אומרים לך: "מה אתה מתעסק בחמורים? חסרים ילדים רעבים? יותר טוב שתדאג לבני אדם", אתה יודע שאתה מושקע במקום הנכון. |
|
||||
|
||||
1) איך את מחליטה מיהו האלגוריתם היותר מוצלח? 2) מי מפעיל את האלגוריתם הזה? (ליתר דיוק איזה תכונה אנושית אחראית לה?). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |