 |
|
 |
||
|
||||
 |
דוגמאות באמת לא אומרות כלום. פעם הייתי באנגליה 4 חודשים ונתקלתי בכמה וכמה תופעות אנטישמיות - וברור שהן היו אנטישמיות ולאו דווקא אנטי ישראליות: האנשיפ שהביעו את העמדות האנטישמיות (היטלר צדק, היהודים הורסים את העולם וכיו"ב) היו ברובם בורים מספיק כדי לא לדעת כמעט כלום על ישראל, ועוד פחות מזה על הסכסוך, ואפס מוחלט על הפלסטינים. גם בספרים אנגלים, אגב, אפשר לראות די אנטישמיות. מאידך גיסא, האנשים שמתנגדים לישראל שם בד"כ לא היו אנטישימים כלל ועיקר (שוב, מבין אלה שהיכרתי). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הסיפא של תגובה 547948 שוב. אתה יכול לתת דוגמאות לספרים האנגלים שאתה מתכוון אליהם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
<דמיין קישור לתגובה ישנה של ערן או ירדן שבה מסופר על התבטאות אנטישמית של ברמן בפאב אנגלי/סקוטי אקראי> באמת קצת מוזר שהאנטישמיות נחוות על ידי אורחים לרגע אבל לא על ידי דיירים קבועים. אולי דפוס האינטרקאציות שלך שונה משל תייר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי שדפוס האינטראקציות שלו שונה מזה של תיירים: תיירים הרבה יותר פתוחים לפגישות עם אנשים שונים ומשונים, בשעה שתושבים בד"כ מסתובבים בחוגים מוגדרים למדי. וללא חרדי: בנוסף למה שאמרה אסתי, כמובן - בספריה הרומנטיים-היסטוריים של ז'ורז'ט הייר, הממוקמים במאה ה-19, השמות "שרה" או "רבקה" הם שמות נרדפים לזונות, והכינוי "יהודים" נרדף למלווים בריבית, המתוארים כנוכלים מלוכלכים, מכוערים, טפשים ורמאים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מטייל כאן הרבה (או טיילתי כאן הרבה עד לפני שנה). מעבר לכך גם בחיים היומיומיים אני מנהל אינטראקציה עם שכבות שונות של לונדון. למשל האוכלוסייה הממוצעת פה במוסכי אופנועים שאני מנהל איתה הרבה אינטראקציה שונה מאוד מזו של הקולגות שלי במשרד... יכול להיות שבתור תושב ספגתי מעט יותר מהסלנג, המבטא1 והמנהגים המקומיים כדי לעורר פחות אנטגוניזם. 1 למרות שאני חושב שהמבטא שלי על הפנים. אבל הבריטים אומרים לי שאני יותר ברור מהם. כנראה כי אני משתדל כל הזמן במודע לבטא דברים נכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(תגובה 481217, ולדעתי כל כך נעלבתי מה"נו באמת" בתגובה של לא חרדי ולא עורך-דין אליה שהחלטתי להתעלם ממנו מעתה והלאה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצטער שהתגובה ההיא פגעה בך כ''כ. לא הבנתי שהיה למקרה ההוא השפעה כזאת עמוקה עליך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנטישמיות בספרות אנגלית: הראשון שעולה על הדעת הוא טי אס אליוט, שהאנטישמיות בשירתו ידועה, וכבר דוסקסה רבות. ידועות לשמצה במיוחד הן השורות הבאות מתוך שירו Gerontion : My house is a decayed house, וכמובן, יש את "הסוחר מונציה" של שייקספיר, את פייגין של דיקנס, והתייחסויות אנטישמייות אצל ג'ון גאלסוורת'י, וה.ג'. ויילס.and the jew squats on the window sill, the owner, Spawned in some estaminet of Antwerp, Blistered in Brussels, patched and peeled in London. (יש גם דמויות של יהודים כיצורים מרושעים ושטניים בחומר הימי-ביניימי, אבל זה כמעט ברור מאליו, לא? :) אגב, גם לדעתי, באופן כללי האנגלים כעם אינם אנטישמיים. אבל השנאה הנרחבת לישראל במדיה ובאקדמיה גולשת לעתים קרובות להתבטאויות אנטישמיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חולק על הסיפא של דברייך, ולדעתי אחוז השונאי ישראל והאנטישמיים במדיה והאקדמיה פה בממלכה המאוחדת גבוה לאין שיעור מהאחוז האמיתי שלהם באוכלוסייה. הטענה שלי בדיוק סובבת סביב העניין הזה - לדעתי יש פער מאוד משמעותי בין הקולות שמשמיעים המדיה והאקדמיה לבין מה שהבריטי הממוצע באמת חושב על יהודים/ישראל/ערבים/פלסטינאים/מוסלמים, ובהתאמה גם השלטון עצמו. אבל מהסיבות שציינתי קודם מניחים להם לעשות את הרעש שהם עושים כי זה מרצה את המוסלמים פה ומעבר לים (מאיפה שהנפט מגיע). לגבי אנטישמיות בספרות חשבתי שאנחנו מדברים על התקופה האחרונה. אנטישמיות בספרות הימי-ביניימית זה הולך בלי להגיד, לא? :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי ''מה חושב הבריטי הממוצע ובהתאמה גם השלטון עצמו'' - אין הרבה התאמה בין מה שחושב הבריטי (או אזרח כל מדינה אחרת) הממוצע לבין היחס של השלטון. היחס של האוכלוסיה כלפי מדינות זרות הוא רק אחד המשתנים שהשלטון משקלל, ולא מהחשובים שבהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשז, בריטניה היא יצואנית נפט נטו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה המקורית שלי הייתה לגבי המערב באופן כללי. אח''כ הדיון התכנס לבריטניה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |