 |
גם אני כמובן לא יודע אם הסובלנות כלפי ההומו-לסביות תחדור לזרם המרכזי של האורתודוקסיה. אבל אם חושבים מה הסיבה להתפתחות ששלב אחד שלה הוא החדשה שעליה אנחנו מדברים, אז נראה לי שהיא מחזקת את הסיכוי לתסריט האופטימי.
הסובלנות כלפי ההומו-לסביות אינה גחמה ואופנה שרירותית של העולם המערבי, אלא יש לה סיבות טובות, ואני מנחש שגם אצל דתיי ושמרני העולם נהיה קשה יותר ויותר להתכחש להן. מצד אחד, נהיה ברור לכל מי שטורח להסתכל שהנטייה החד-מינית אינה בחירה, אלא נקבעת עוד לפני שהאדם מפתח מיניות בכלל, ושזה יכול לקרות גם לילד שלך. קו ההגנה הבא הוא, כמו שבדיון זה המסביר אמר בשם בן-גביר, להתייחס לזה כמחלה ולומר "תלכו לטיפול"; אבל ברור לכל מי שטורח להסתכל שאין היום טיפול אפקטיבי. אז יש היורדים גם מזה ואומרים "מותר לנטות, אסור לממש", וזה מן הסתם הקו הרשמי גם של המסמך החדש - אבל לצידו מסתמנת גם יותר סובלנות כלפי מי שכן מממש. ומן הסתם הסיבה היא שרוב מי שטורח להתסכל מבין שאי-מימוש הוא גזירה קשה, אולי קשה מנשוא; שאין אולי חטא אחר שההימנעות ממנו היא גזרה קשה כזו על אנשים מסוימים, טובים מכל בחינה אחרת; שבעצם אין תשובה טובה להציע לבעלי הנטייה.
מכאן, אני מנחש ומקווה שגם בתוך הקהילות השמרניות יש לחץ פנימי, ולו לטנטי, ללכת בדרך הזו.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש