|
החברה החרדית נחשפת לפניה השונות של המודרניות דרך החברה הישראלית. החשיפה הזו משפיעה עליה באופן מובהק. ניתן לראות זאת בשלל תחומים - החל משינויי הסגנון של העתונות החרדית או המוסיקה החסידית, וכלה בצרכנות גאדג'טים (גם בין בחורי ישיבה יש תחרות על למי יש סלולרי מאובזר יותר, למרות איסורי הרבנים על מכשירים כאלה) או ברשתות אופנה. הבעיה היא שיש התנגדות חריפה לפניה הגלויים של המודרניות. כך אתה יכול לראות, למשל, זוגות צעירים ליטאים שחיים בסגנון חרדי-יאפי עד כמה שהיכולת הכספית מאפשרת: בגדים מחויטים, עגלת תינוק ממותגת, קפה איכותי. בצבור החילוני, אורח חיים כזה מלווה בדרך כלל בצרכנות-תרבות - מוזיאונים, תערוכות, סרטי איכות, ספרות טובה וכו'. אצל החרדים לא תמצא כמעט דברים כאלה. אצל זוג כמו שאני מתאר, הבעל עשוי לא לקרוא כלל ספרות שאינה תורנית, ואלו האשה עשויה לקרוא בהחבא ספרות לא-חרדית, אבל סביר יותר שבזמן המצומצם שמותירות לה הפרנסה וגידול הילדים היא תקרא דברים קלילים בלי הרבה תוכן איכותי. אם הם יגלשו ברשת, סביר להניח שהם יבלו בעיקר באתרים חרדיים; גם כאן, החרדיות הצמיחה אתר כמו "חדרי חרדים" אבל לא אתר כמו "האייל הקורא" (פורום שאולי היה מקביל לאייל ברמתו, "עצור כאן חושבים", זכה לגינוי ונידוי בגלל הבקורתיות שלו). אם הם יורידו סרטים, סביר להניח ששוב, לא יהיה מדובר בסרטי איכות אלא בקומדיות, סרטי פעולה וכיו"ב; אין חנוך לצריכה נכונה של דברים כאלה.
כדאי, כמובן, לסייג ולהבהיר שיש ויש חרדים שמתעניינים ונחשפים לתרבות הכללית. אני יודע על ראש ישיבה ליטאית חשובה שקרובת משפחה דתית-לאומית נהגה להביא לו באופן קבוע מבחר כותרים חדשים ממיטב הספרות העברית; האבסורד הוא שהאיש היה צריך להמנע מלגלות את העובדה הזו לתלמידיו.
|
|