בתשובה לחן שפירא, 28/01/02 12:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
(אני מסכים איתך לחלוטין, אבל לשמו של הדיון) טוב, אני ארים את הכפפה. מוסר הוא לא עד כדי כך מסובך כמו שעושים ממנו. זהו סט של חוקי הגבלה לאדם המאפשרים את קיומה של חברה. מה לזה ולחיות? למה מגיע להם *אפילו* את הזכויות המגיעות לאנשים? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הגדרתך, כמובן שלא מגיעות לחיות כל זכויות. אך מכיוון שנראה שכחברה אנושית אנו סולדים מהמחשבה של התעללות חסרת תועלת בחיות (ללא קשר לזכויות החיות). לשיטתי, יש לשלב סלידה טבעית זו במערכת מוסרית שנבחר לנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם כך נשלב כל סלידה טבעית אל תוך המוסר? מה בקשר לסלידה מכיעור,סלידה מחולי,סלידה מהשונה ממך? ציווים מוסריים ?! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיבוד האחר, גם אם הוא חולה, מכוער או סתם שונה, הוא אכן חלק מהקודקס המוסרי של כל חברה מתוקנת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חן: אנו סולדים מA, לכן ראוי שלא נרשה A. כרובי: אבל אם A="כיעור" נקבל סתירה. (אצל חן A="התעללות בבע"ח") אסף: גם אם אנו אכן סולדים מA אנו עדיין מרשים אותו. (לא בסתירה לכרובי, כן בסתירה לחן) (אני מתנצל, אין לי זמן לנסח תשובה ראוייה יותר מאשר השלד שהצגתי. אני כותב תגובה זו בכ"ז כי אני מאמין שאני חוסך כ5 אחרות) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאתה מערב התנהגות מוסרית עם התנהגות ידידותית. גם אדם רגזן,זעפן וצנון, עם דעות קדומות ופוביות מפה ועד הודעה חדשה, יכול להחשב ישר כסרגל ואדם מוסרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי להינצל מההתנגדויות שעלו כאן (יש לנו סלידות רבות שאיננו נוהגים להכניס למוסר), אני מציע שינוי קטן להצעה שלך. החליפי את "סולדים" ב"סולדים מוסרית". לכאורה יש כאן מעגליות, כי אנחנו מבססים מוסר על מוסר. אבל לא: הסלידה המוסרית שאני מסבר עליה אמורה להיות רגשית, אינטואיטיבית, אינסטינקטיבית. ואותה, על פי ההגיון של חן, יש מקום לשלב במשנה מוסרית סדורה ושכלתנית. ההנחה שלי כאן היא שאינטואיטיבית ואינסטינקטיבית יש לנו תחושה שונה של סלידה מכעיור וסירחון, לעומת סלידה מרוע ואי-צדק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אציע הבדלה אחרת: *פעולות וולונטריות* שאנחנו סולדים מהן, אסורות. היותו של אדם מכוער אינה פעולה. הפלצה בציבור אינה (בהכרח) פעולה וולונטרית. גם אם אנחנו סולדים משתי אלו - איננו יכולים להתנגד להן מוסרית. ביקורת: פדופילים יכולים לטעון שהם אינם יכולים לשלוט בעצמם כשהם מבצעים מעשים מגונים בילדים, ויטענו כי מדובר בפעולה לא וולונטרית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואולי כדאי שפשוט לא נעמיס על כתפי המוסר יותר ממה שהוא נועד לסחוב. לפני שנבנה על המושג\\\\מוסד מוסר תילי תילים, כדאי לברר מה זה אומר ומה גבולותיו. גם אני *מרגיש* לא מוסרי לבעוט בכלב, אבל זה לא קשור למוסר אלא 1.לחינוך והשפעת הסביבה. 2.למגבלות השפה המטשטשים את גבולותיו של מה שאני תופש כמוסר. אולי זה לא בסדר לבעוט בכלב, מסיבה שאינה מתחום המוסר, אלא מתחום איסור אחר. ולכן, "כשאתה אומר מוסר - למה אתה מתכוון" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רע. ובכל זאת: המון אנשים חשים סלידה מיצירות אמנות אוונגרדיות (המזרקה של מרסל דושאן, המוזיקה האקראית של ג'ון קייג'); קייג' ודושאן בהחלט יכלו לא ליצור אותן (אם נתעלם מתפיסות רומנטיות של האמן, שאני מניח שזרות לשני אלו). ועדיין, רוב הסולדים לא יגידו שהיה זה לא מוסרי מצד האמנים ליצור אותן. (לכרובי: לא, בהחלט אין לי תשובה על מהו מוסר ומהם גבולותיו. אני די בספק אם מישהו יצליח לשכנע אותי במשהו קונסטרוקטיבי כאן. כל מה שניסיתי כאן היה ללכת עם הרעיון של חן, ולראות מה אפשר לעשות איתו. בכל זאת, הנסיון לבסס את בסיס המוסר על הרגש האינטואיטיבי הוא אחד הניסיונות הפחות בלתי-סבירים-בעליל שאני מכיר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם סלדו מוסרית ממכשפות ומהומואים. רגשית, אינטואיטיבית ואיסטינקטיבית. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |