בתשובה להמסביר לצרכן, 28/06/10 23:24
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נמצא בדבריך דבר כפירה נורא ואיום: "לכן אם המדינה נאלצת להלאים בנקים כדי ליצב אותם, עליה ליצב אותם כדי להפריט אותם בהקדם האפשרי." ואני לתומי האמנתי למה שאומרים לי השקם והערב, שהמדינה אינה יודעת לנהל ואם יש מוסד לא יעיל, צריך להפריט אותו כי רק הבעלים הפרטיים יודעים לנהל ביעילות. אז אם יש בנק פרטי לא יציב, צריך להפריט אותו, לא? אופס, הוא כבר פרטי, לא שמתי לב. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ביקורת של הספר החדש של נוריאל רוביני מצטטת אותו: "בנק שנזקק לעזרה [ממשלתית] כל כך גדולה [כמו סיטיגרופ] אין לו זכות קיום. [צריך להעביר חוקים המאפשרים] פירוק בנקים ומוסדות פיננסיים שהפכו לכל כך גדולים, ממונפים, וקשורים זה בזה כך שהתמוטטותם מסכנת את כל המערכת הפיננסית". להזכיר, בדיון בדאבוס ב-2007 הפנליסטים ראו "שמים כחולים" אבל רוביני הזהיר מפני "שלושת הדובים הרעים" המאיימים על "כלכלת זהבה": מיתון בשוק הדלא ניידיי, ריבית, צמצום אשראי וסאב-פריים, ונפט. משתתף אחר, יעקב פרנקל, לא הסכים איתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===> רוביני:[צריך להעביר חוקים המאפשרים] פירוק בנקים ומוסדות פיננסיים שהפכו לכל כך גדולים, ממונפים, וקשורים זה בזה כך שהתמוטטותם מסכנת את כל המערכת הפיננסית". זהו שלשיטתי לא צריך חוקים חדשים. המניות של סיטיגרופ ירדו בשיא המשבר מבערך 50$ ל-3$. זו הזדמנות לממשלה לרכוש אותו בזול, לפצל אותו כראות עיניה ואז למכור את החלקים. יותר חוקים זה כמו יותר תרופות - סבתא שלי לוקחת 17 גלולות ביום. זה אומנם מחזיק אותה בחיים, אבל החיים בזבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אם אני מבין נכון, הוא דיבר על הפירוק שלהם דווקא כשהם במצב טוב, כדי למנוע אפשרות שקריסת בנק אחד תגרור את קריסת המשק כולו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זאת הטרגדיה של החור בגג: כשלא יורד גשם אין צורך לתקן וכשיורד גשם אז מסוכן לתקן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פירוק זה אירוע חד פעמי (כבר קרה פעם עם חברות התקשורת בארה"ב כשפירקו את בל). אחרי אירוע כזה לשוק יש נטיה לחזור ולייצר גופים גדולים אם החוק לא מונע זאת. אז מה שמעניין לאורך זמן זה לא אירועים של פירוק אלא חוקים של אנטי-טרסט (הגבלים עסקיים). יש כבר חוקים כאלו ואפשר להוסיף עוד כמה. אבל "כדי למנוע [ממש, לגמרי ומראש] אפשרות שקריסת בנק אחד תגרור את קריסת המשק כולו", צריך הרבה יותר חוקים ואיסורים. צריך שהלכה למעשה המדינה תנהל את המערכת הבנקאית. אבל גם אז יש סכנה שהמשק יקרוס (או יגיע לרמה בה נקווה שהוא יקרוס). אני חושב שמי שמנסה להבטיח לנו חיים מחוסנים הרמטית מכל ההפתעות האפשריות מרמה או טועה בגדול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז לשיטת צריך לתת לסבתא שלך למות? אני לא בטוח שבחרת באנלוגיה מוצלחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין שום כפירה בדברי, אלא רק בפרשנות התמה שנתת להם. ===>"ואני לתומי האמנתי למה שאומרים לי השקם והערב, שהמדינה אינה יודעת לנהל ואם יש מוסד לא יעיל, צריך להפריט אותו כי רק הבעלים הפרטיים יודעים לנהל ביעילות". אני עדיין מאמין שהמדינה פחות טובה בניהול מאשר השוק הפרטי. (בעיקר בגלל שהיא למעשה מנוהלת על ידי ההמון שאין בתוכו הסכמה על כלום - אפילו לא על האם המדינה טובה יותר בניהול). אבל אין לי בעיה עקרונית שהמדינה תחזיק בבנק אחד במלואו ותיתן שירותים יעילים במחירים נוחים (אולי בנק הדואר הוא נסיון בכיוון). כל הדיון למעלה עוסק בהתערבות המדינה בשעת חירום, כאשר יש סכנה שגוף גדול יקרוס ויגרום נזק סביבתי עצום. במקרה כזה המדינה יכולה לייצב את הגוף-הגדול לא בגלל שיש לה מנהלים יעילים יותר אלא בגלל שיש לה כיסים עמוקים יותר. וכל רכישת המניות באה כדי להציל את הגוף מבלי להציל את בעלי השליטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנק הדואר לא הופרט יחד עם דואר ישראל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רשות הדואר עדיין לא הופרטה, אלא תואגדה והפכה לחברה בע''מ בשם ''דואר ישראל'' בבעלות מלאה של הממשלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה האם היא משנה את המודל העיסקי שלה. אם היא מצויה על מסלול להפרטה מלאה ולהיות חברה למטרות רווח, או מעין מלכ''ר שצריך לאזן את עצמו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |