|
||||
|
||||
את חושבת שאם זה היה אייל מוכר... למשל... אורי פז, הוא היה זוכה להגנה כזאת? האם התחושה שההגנה שלה זוכה אותו חבר היא לא מתוקף היותו אייל מוכר, אלא יותר מתוקף היותו אייל מכובד? |
|
||||
|
||||
אני לא נזכרת כרגע בדוגמאות ספציפיות, אבל קרה בהחלט שהמערכת הסירה תגובות מעליבות שהופנו כלפי אורי פז ללא סיבה מוצדקת (כן, היו גם כאלה, רק משום היותו אורי פז או אולי סתם מתוך הרגל). נדמה לי שהוסרו גם תגובות מעליבות ולא ענייניות כלפי הברמנית, למרות שהיא עצמה, בהזדמנויות אחרות, פגעה בכל השטח וגם באחת מחברות המערכת. יאללה, סוגרים? ליל מנוחה! |
|
||||
|
||||
אין ספק שהורידו תגובות מעליבות גם בעבר, השאלה היא אם רף העלבון השתנה. האם, למשל, היו היום מורידים תגובות כמו תגובה 214351 או תגובה 208583 |
|
||||
|
||||
אני מקוה שלא, אבל מי יודע? חברי המערכת הם בני אדם, וכשהם מתחלפים ההעדפות האישיות שלהם מתחלפות יחד איתם. |
|
||||
|
||||
אולי היה כדאי שתחליטו על רף קבוע, ככה שלא תיווצר תחושה שהרף משתנה בקשר לזהות המעליב והמועלב. |
|
||||
|
||||
קשה להיות פורמליים בעניין הזה בלי להפוך לאידיוטים. |
|
||||
|
||||
אני מציע מחיקת כל התגובות שמכילות את המילה: שמרמיביאנקי |
|
||||
|
||||
>> קשה להיות פורמליים בעניין הזה בלי להפוך לאידיוטים. איך אתה מצליח לכתוב משפט כזה מתחת ניק כזה בלי להשפריץ קולה על המקלדת? סתאאאם. לעניין עתמו: "רף פורמלי" זה בדיוק ההיפך ממה שצריך לעשות. שכל ישר וכל מקרה לגופו, ויש לקבל כחלק מעובדות החיים שמדי פעם יקרו טעויות. |
|
||||
|
||||
אתה נשמע כמו ספ בלאטר. |
|
||||
|
||||
אולי אני ספ בלאטר. |
|
||||
|
||||
תראה שאם בסוף תסכים להכניס טכנולוגיה לשיפוט מבלי משים תכנס גם פילוסופיית[*] המדרון החלקלק. [*] י' אחד או שניים? |
|
||||
|
||||
שניים. |
|
||||
|
||||
המשפט האחרון שלך הוא מה שניסיתי לומר. |
|
||||
|
||||
לא חייבים להיות פורמלים על מנת להיות עקביים. כשאתה רואה שמשה כתב טקסט שמעליב את דוד, ואתה מתלבט האם למחוק את הטקסט או לא, אני חושב שאתה צריך לשאול את עצמך שתי שאלות: 1. האם היית מוחק את הטקסט גם אם אתה היית משה? 2. האם היית נמנע ממחיקת הטקסט גם אם אתה היית דוד? ואם אתה לא מגיע לתשובה עקבית, כנראה שכדאי לחשוב עוד הפעם. |
|
||||
|
||||
יש משמעות גם לזהות המעליב והנעלב. למשל, אני חושב שרף הפגיעה בכותב בעל כינוי קבוע צריך באופן כללי להיות נמוך מרף הפגיעה באייל אלמוני, וגבוה מרף הפגיעה באמיצים שמזדהים בשם מלא. אפשר לנסות להכניס גם את זה ל''תשובה העקבית'' אבל גם זו רק דוגמה. |
|
||||
|
||||
משחק התפקידים הזה חסר טעם בעיני. אילו הייתי משה לא הייתי כותב את הטקסט הזה מלכתחילה. רגע, אילו הייתי משה הייתי עושה מה שמשה עשה, כלומר כן הייתי כותב את הטקסט הזה, עובדה שזה בדיוק מה שמשה עשה. אבל משה ודאי לא היה מוחק את הטקסט שהוא כתב (יותר פשוט לא לכתוב בכלל מאשר לכתוב ולמחוק), ולכן אילו הייתי משה לא הייתי מוחק את הטקסט הזה. מכאן: לעולם אין למחוק טקסט. אשר לדוד, אין לי מושג מה הייתי עושה במקומו; אני לא מכיר אותו מספיק טוב. גם במקרים ספציפיים בהם דוד פונה למערכת ומבקש למחוק הודעה שהוא נעלב ממנה (נדיר אבל קורה), אני כעורך לא בהכרח אענה לבקשה. ייתכן שסף הרגישות של דוד נמוך מדי לטעמי, ואני כעורך לא מעוניין לעקר את האייל מהודעות שאינן מוצאות חן בעיני קורא זה או אחר. ייתכן גם המצב ההפוך, בו דוד בכלל לא מעוניין שנמחוק את ההודעה, אבל המערכת סבורה אחרת. אולי דוד דוקא נהנה כשמישהו קורא לו ^%&^*&))% אבל זה לא מחייב אותי. הדרך היחידה להלחם בזה היא לא להצביע עבורי באספת בעלי המניות הבאה (לא שזה יעזור לך, שרי איתי). |
|
||||
|
||||
משחק התפקידים הוא התפקיד של עורך באתר דיונים. כשאתה משאיר טקסטים מעליבים שמעליבים את יריבך, ומוחק טקסטים דומים שמעליבים אותך, אתה הופך מעורך למגיב בעל יכולות על. יש כמה בעלי בלוג שברגע שהם נתקלים בביקורת הם מוחקים אותה. חס וחלילה לא בגלל שהם לא פתוחים לביקורת, הרי אין כמוהם לבקר אחרים ולעודד ביקורת ברגע שהיא כלפי השנואים עליהם, אלא פשוט בגלל שאיך שהוא כל מי שמבקר אותם הוא טרול. אולי כדאי שנדע אם יש כוונה להפוך את האייל מאתר דיונים פתוח, לבלוג שבו אסור לבקר את חברי המערכת. |
|
||||
|
||||
אוי, נו, עוד פעם הבובע מייסעס האלה על האיסורים מדאורייתא? מותר, מותר בהחלט לבקר את חברי המערכת. הרב ש"ךג 1 מתגורר בקומה ה-12 של בית האבות "הַנּוֹתֵן לַיָּעֵף כֹּחַ", ברחוב "אלוני געזונדהייט" בקריית פוניבז', וניתן לבקרו בכל יום בשעות 17:00-17:08, כאשר אינו ישן, נח, חוטף חוקן כבד או תנומה קלה (או מכות. הוא קצת מעצבן, למען האמת). ולמי שבכל זאת, גם לאחר הביקור מעורר ההשראה, אינו מוצא מנוח לנפשו עקב אי הצדק שבעולמנו זה, הריני ממליצה מאוד על הפרקטיקה המוצעת בתגובה 465121. פרקטיקה זו מעניקה למתרגליה רוגע, שמחה והתעלות הנפש, ומוכיחה שוב ושוב כי אין לך בעיה שלא תוכל למצוא לה תיקון בעזרת זוג מגפיים וקצת רצון טוב, ובא לאלבניה גואל. 1 |
|
||||
|
||||
אני לא מסכים איתך בקשר לתפקיד העורכים, ואני לא חושב שאנחנו נוהגים איפה ואיפה בקשר להגנה על זכויותינו כמגיבים. אם אלמוני היה מתייחס לכותב אחר בתואר ''גזעני ונפוח'' בלי לנמק ובלי לפרט, תגובתו היתה נמחקת בלי קשר לשאלה אם מי משניהם הוא חבר מערכת (בכפוף לכך שאנחנו בני אדם ועלולים לשפוט בצורה לא אובייקטיבית). הצהרת הכוונות שלנו, אילו היתה כזאת, ודאי לא היתה כוללת איסור לבקר את חברי המערכת, אם כי היינו מעדיפים ביקורת על רעיונות של המגיבים ולא על המגיבים עצמם. אשר ליישום אותן כוונות, אני חושב שצריך פשוט לראות איך הוא קורם עור וגידים. |
|
||||
|
||||
כאן ריכזו 100 העלבות שונות מקרוב ל-100 סרטים. אני בטוח שאפשר לתרגם ולעשות להם דיגיטציה ומשם טל יוכל בקלות להוסיף פונקצית התראות אוטומטית. (באותה הזדמנות אני רוצה להמליץ על אחד הסרטים מהרשימה In the loop שבכוח העלבונות והחרפות היצירתיות שלו זכה לשלושה איזכורים. הסרט הזה הוא בנה של הסדרה The thick of it שמאז <תגובה 465428> דעתי עליה דווקא השתפרה). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |