|
||||
|
||||
באופן עקרוני אני מסכים איתך. אבל עכשיו אין כזה. |
|
||||
|
||||
כולם מסכימים שחסר משהו רצוי במצוי. הוויכוח הוא על איך ראוי להתמודד עם החסר הזה. |
|
||||
|
||||
אני מסכים איתך גם לגבי דרך ההתמודדות הראויה, במקרה הזה, אבל לא מסכים לטענה "חברה ציבורית (נסחרת בבורסה) היא כמו פרטית" שעשויה להשתמע מתגובה 546230 . מטענה כזו אפשר לגזור הרבה מסקנות שו"חיסטיות, למשל, "אפשר לוותר על חובת הדיווח לבורסה, ומי שלא רוצה שלא יקנה". נכון, אפשר לקנות חלק מחברה פרטית. אבל כדי להקל על מסחר הוגן בכמויות קטנות, הגדרנו מהי חברה "ציבורית" ומה המגבלות שחלות עליה. אני לא רואה הבדל עקרוני בין הגבלת שכר ובין הקפדה על כללים מסוימים של ראיית חשבון (חוץ מזה שלראשון אני מתנגד ובשני אני תומך). |
|
||||
|
||||
אנחנו נבדלים בקוצו של יוד. אני מתנגד למה שלדעתך משתמע מדברי - ש"אפשר לוותר על חובת הדיווח...". ===>"אני לא רואה הבדל עקרוני בין הגבלת שכר ובין הקפדה על כללים מסוימים של ראיית חשבון (חוץ מזה שלראשון אני מתנגד ובשני אני תומך)." ראשית, על פניו, אתה לא תומך ומתנגד סתם. בטח יש לך נימוקים. אם תשמיע את הנימוקים אז תראה את ההבדל העקרוני. שנית, ההבדל שאני רואה הוא ששקיפות - היינו, כללי חשבונאות ודיווח - היא בדיוק מה שמקל על המסחר ההוגן, בעוד שלקביעת שכר המנהלים אין כל קשר להקלה על המסחר ההוגן. |
|
||||
|
||||
אני מתנגד לראשון ותומך בשני משיקולים של נזק ותועלת. לדעתי, הגבלת שכר הבכירים לא באמת תתרום לשיפור מצב החברות, אבל ביטול חובת הדיווח יגרום להתמוטטות שוק ההון. לא דייקתי כשאמרתי שאין הבדל עקרוני, אבל בכל זאת, אפשר להרחיב את הטיעון שלך ולומר שגם אם תיתן לחברות לבחור אם לדווח או לבחור באיזה נהלי ראית חשבון שהן רוצות, יוכלו לקום קרנות שישקיעו רק בחברות שיתחייבו לסטנדרטים גבוהים. |
|
||||
|
||||
===>"אפשר להרחיב ... ולומר שגם אם תיתן לחברות לבחור אם לדווח ... יוכלו לקום קרנות שישקיעו רק בחברות שיתחייבו לסטנדרטים גבוהים." זה, נדמה לי, כבר קיים. החברות הנסחרות בבורסה קיבלו תווית של "ציבוריות" בגלל שהן מחויבות לסטנדרטים גבוהים של שקיפות. אם אתה רוצה לרכוש מניות של הפיצוציה שלי או להשקיע הון סיכון באיזה סטרטאפ שיש לי במרפסת, זה יעשה מחוץ לבורסה ובלי הסטנדרטים הגבוהים שהיא מחייבת. |
|
||||
|
||||
הבורסה היא חברה פרטית, אבל רשות ניירות ערך היא תאגיד סטטוטורי, והיא שקובעת את חוקי הדיווח (בהתאם לחוק). אני לא מומחה בתחום, אבל אני מנחש שמבחינה חוקית אינך יכול להקים ''בורסה מתחרה'' שבה לא תהיה חובת דיווח. |
|
||||
|
||||
===>"אני מנחש שמבחינה חוקית אינך יכול להקים "בורסה מתחרה" שבה לא תהיה חובת דיווח" גם זה, למיטב הבנתי, כבר קיים ונקרא לפעמים "שוק אפור" - שהוא כשר למהדרין. אלפי עסקאות מתבצעות בבתי קפה ומשרדי עורכי דין או מתווכים באמצעות חוזים אישיים ומאוד לא שקופים. זו הבורסה ללא חובת דיווח. למשל, שמעתי שגידמק טוען שיש לו מניות בשווי מיליארדים במיזם של לבייב באנגולה. התיעוד לעסקה נמסר לרב במוסקבה, שטוען, כמו לבייב, להד"ם. |
|
||||
|
||||
האם אין דברים שאפשר לעשות בבורסה ואי אפשר לעשות ב"שוק האפור"? |
|
||||
|
||||
לא מכיר. נראה לי שיש הרבה להפך: דברים שאפשר לעשות באפור לא בבורסה. |
|
||||
|
||||
אם כך, למה צריך את רשות ניירות ערך ואת החוק שמכוחו קמה? |
|
||||
|
||||
עד כמה שאני מבין, השווקים המוסדרים (''בורסה'') והרשות שמסדירה אותם, זה כמו ליגה בכדורגל. קיומה של הליגה לא אומר שאסור לנו לשחק כדורגל בשכונה, אלא רק שמי שרוצה לשחק בליגה צריך לעמוד בתקנים שלה, כלומר להסכים מראש על חלק גדול מהכללים והתהליכים. כשחלק יותר גדול מהפעילות תקני (כלומר ניתן לחיזוי ותיכנון) יותר אנשים (צופים, מהמרים, תקשורת) יכולים לקחת בה חלק. כך גם הבורסה - קיומה לא מונע ממך לקנות חצי מהפיצוציה שלי בתקיעת כף או חוזה אצל עו''ד. אבל אם אני רוצה להפיץ את מניותיה לאלפי אנשים זרים שיסחרו בהן גם בינם לבין עצמם, כדאי לי (אני לא מחויב) לעשות זאת דרך הבורסה למרות ששם עלי לעמוד בתקנים נוקשים של הרשות. הסטנדרטיזציה היא המחיר של יתרון הגודל. |
|
||||
|
||||
אולי אתה צודק. אני לא בטוח, אבל לא מכיר בכלל את החוק (ואין לי חשק או זמן לקרוא אותו עכשיו). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |