|
הרעיון שלך כל כך הגיוני, עד שאין שום סכוי שהוא יאומץ על ידי גורם ממלכתי כל שהוא. ולראיה - סיפור מהחיים: לפני לא מעט שנים נפצעתי במהלך שרות מילואים, והוכרתי כנכה צה"ל. ככזה, הייתי זכאי לתוכנית שיקום על חשבון משרד הבטחון (במסגרת זאת ניתן לקבל "מספר ירוק" למונית, זכיון לתחנת דלק, ועוד כל מיני פתרונות שיקומיים, בהתאם לפרמטרים שונים). תוכנית השיקום אשר בחרתי היתה מימון לימודים ודמי קיום לתקופת זמן מוגבלת. דמי הקיום כמובן הותנו בלימודים במערכת מלאה, ובאי השתכרות (שין שמאלית כמובן) נוספת. מהר מאד התברר לי כי מדמי הקיום אפשר אולי להתקיים, אך קשה מאד לחיות. כפי שיודע כל מי שהוא (או שהיה) סטודנט, גם מי שלומד במערכת מלאה, יכול להרויח כמה גרושים בעבודות סטודנטים כאלו ואחרות, אלא שלסטודנט הממומן על ידי מדינת ישראל אסור להשתכר אפילו שקל אחד בעבודה כזאת, שכן הוא יאבד את דמי הקיום המשולמים לו. כל הנסיונות לפנות לגורמים האחראיים בהצעה דומה לזאת שהצעת בתגובתך נענתה בכך שהדבר בלתי אפשרי. מה שנאמר לי זה: "אסור *שנדע* שאתה עובד" (ההדגשה במקור, על מנת להבהיר גם לקשה תפיסה כמוני איך הוא אמור להתקיים למרות הכל). אבל השיא עדיין לפנינו: באחד הימים התארח בגלי צה"ל שר הבטחון, וענה לשאלות מאזינים. התקשרתי לגל"ץ, והעליתי את הבעיה (ואת פתרונה המוצע, ברוח הצעתך), בשידור, לפני שר הבטחון. בשידור ענה שר הבטחון (אני מצטט מהזכרון, אבל זוהי רוח הדברים) שלא יעלה על הדעת שהמדינה תפקיר את נכי צה"ל, וכי נכה צה"ל לא יוכל להתפרנס בכבוד, והבטיח תשובה מפורטת בהמשך, לאחר שיבדוק את הנושא. ואכן, כעבור מספר ימים קיבלתי מכתב בחתימת שר הבטחון שהוא בדק את הנושא ואלו הן ההוראות. מה שלא כתב המוח האנליטי הוא מי נתן את ההוראות האלו, ומי מוסמך לשנות אותן...
ובענין המאמר עצמו - אירגון נכי צה"ל אינו מזדהה עם מאבק הנכים מתוך רצונו לשמור על אקסלוסיביות. "לא יעלה על הדעת" שמי שנפגע ממחלה, או תאונת עבודה יזכה לאותן הטבות כמו חייל גיבור אשר חרף את נפשו למען המולדת.
|
|