|
||||
|
||||
מנכ''ל אמנסטי לא צריך לתת אפשרויות כאלה. הוא מנכ''ל אמנסטי, לא יועץ לענייני בטחון ומלחמה. ישראל צריכה לבקש את התשובות האלה לא ממנו, אלא ממי שמביא את דבריו כאישוש למשהו. במשוואה בין הזכות להגנה עצמית לבין זכויות האזרח במלחמה אמנסטי מייצג במוצהר צד אחד. אני, למשל, לוחם באזני כל מי שמוכן לשמוע נגד רפואה אלטרנטיבית, אבל כששואלים אותי ''אז מה כן'' אני מפנה לרופא, לא ממליץ על אנטיביוטיקה. |
|
||||
|
||||
הוא צריך לומר אם יש אפשרויות שמתישבות עם עמדתיו - לאו דווקא את איזו מהן לנקוט בכל מקרה מקרה. יתר על כן, איני משוכנע שמנכ"ל אמנסטי הפנה לרופא אותנו לרופא. אבל נניח שהוא הפנה, סביר שהרופא הזה ימליץ על רפואה אלטרנטיבית. ואם כך, מה הטעם לשמוע את עמדתו מלכתחילה? |
|
||||
|
||||
מיועץ לענייני בטחון ומלחמה הייתי מבקש לדעת מה אפקטיבי, לא מה מותר, סביר להניח שלו הייתי שואל אותו מה מותר הוא היה עונה לי משהו בסגנון ''כל מה שיעזור לך''. שזה בעצם התוצאה מהסירוב של אמנסטי לענות תשובה מלאה. ''במשוואה בין הזכות להגנה עצמית לבין זכויות האזרח במלחמה אמנסטי מייצג במוצהר צד אחד'' זה בעצם המסקנה שדחוח הלוי מנסה לקדם. השאלה היא האם הוא היה אומר את זה בפה מלא (נניח ''עדיף שמדינת ישראל לא תתקיים מאשר שתתקיים הפרה אחת של זכויות אדם'') איך היינו מתייחסים אז לאמנסטי. מנכ''ל אמנסטי גם לא הפנה למקור סמכות אחר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |