בתשובה לירון, 02/06/10 21:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הטיעון שלך נכון אבל הטיעון שלי עדיין תקף. א. אם נטען שמהלך כלשהו היה כל כך אסוני והשפעותיו השליליות ממשיכות להתפשט כל הזמן, הרי שמתבקש שהטוען ינסה להפוך את המהלך ולבטל את תוצאותיו. נכון אמנם שלא כל מהלך הוא הפיך ולעיתים קשה מאוד לבטל את הנעשה. אלא שזה לא המקרה כאן. כאן היו יותר מהזדמנות אחת להפוך את כיוון הארועים. אמור מעתה שלא רק אריאל שרון יצא מעזה, גם נתניהו-ברק יצאו משם (אחרי עופרת יצוקה). (הזדמנות שנייה היתה להכנס לרצועה ולסרוק בית אחרי בית כדי כביכול למצוא את גלעד שליט). כאן לא מדובר באישור פאסיבי של מה שנעשה אלא בחיזוק אקטיבי של תוצאות המהלך הוא. כעובדה, כל אותם נפוליונים של כורסה החוזרים ומעלים כל מיני כיבושי קסם של ציר פילדלפיה, פתחת רפיח או הרצועה כולה, מקבלים יחס של עורבא פרח מצד רוב הציבוריות היהודית. ב. מר אנשלוביץ מתעקש לציין פעם שאינו איש דתי ופעם שאינו מחבב את נתניהו. כל המידע הזה אינו רלאבנטי. איננו עוסקים בקוים לדמותו של מר אנשלוביץ. אתה מכיר יהודי אחד שמסכים עם כל דעותיו של הנבחר שהוא מצביע עבורו? אם אתה לא בא לטעון שמר אנשלוביץ הוא בכלל ממצביעיה של גב' יחימוביץ, מה החשיבות שיש לכך שהוא מחבב אישית דוקא את ב"ז בגין או מצביע עבור מר אלדד? כל עוד לא נטען כלפי מר אנשלוביץ שהוא טוען משהו שכלל לא טען הרי שגם כל זה ביצי כינים. כל עוד אין חשש שמר אנשלוביץ סבור שההתנתקות היתה צעד נבון, הרי שהעוול שנעשה לו אכן זהה לעוול שנעשה למתיישבי רצועת עזה שמדינת ישראל זכתה (אמנם באשמתה שלה) לרכוש עבורם מגורים "הולמים" לא פעם אחת אלא פעמיים. מי יתן ונזכה כולנו לעוול הזה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ביצת כנים קטנה: אחרי עופרת יצוקה מי שיצאו מעזה היו אולמרט, ברק ולבני (לפי סדר אלפבתי). נתניהו היה באופוזיציה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צדקת ממני. מקבל. (אם כי נתניהו והימין כולו לא ממש התנגד. לא היתה תנועה ציבורית של ממש שדרשה להשאר שם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכורים לי במעורפל המוני אנשים כתומים שחסמו צירים ועשו בלאגנים אחרים... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא איתי. אני מדבר על היציאה מעזה אחרי עופרת יצוקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, עוד מישהו ראה את הראיון עם ציפי לבני על המשט לעזה ב-BBC News? אני לא מוצא אותו באינטרנט. ראיון מאלף - ללבני יש בעיות קשות מאד עם הופעה בתקשורת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שאתם לא מצפים ממני לנהל שיחות קירבה ביניכם. תעברו למו''ם ישיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצערי ההערה שלך תשמש אותי להיפוכה. תראה, אני באמת חושב שמר אנשלביץ משקיע מינימום של קשב לזולת ודי מאוהב בלשמוע את עצמו. זה באמת לא כל כך נעים להגיד את זה אבל אני לא רואה איך יכלתי לומר זאת בצורה יותר מנומסת ומבלי להרגיז אותו. לגוף טענתך, אני חושב שאם מתנהל פתיל בו משתתפים כמה אנשים, זכותך בהחלט לענות לכמה מהם בתגובה אחת ולקוות שגם האחרים יקראו את הדברים. זה לא מקרה של "לדבר מאחורי הגב". זו לא חובה לחלק את התגובה ולהגיב לכל אחד בנפרד. לדעתי לרוב זה גם לא רצוי (חזרה על אותם דברים ו"התפזרות" הדיון). אני באמת לא רוגז על מר אנשלביץ ומשתדל כפי יכולתי להתיחס לגופם של דברים, אבל לפעמים צריך גם להגיד שהדיון לא נסוב על אהבותיו וטעמיו של ד. אנשלביץ. CC עותק למר אנשלביץ :)
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשובתי לתגובה כזאת של מתן הערכה ללא הנמקות וציוני מקום, ולכן שבעצם אי אפשר לענות עליה, היא בדרך כלל, וגם הפעם: "הכל חוזר אליך. קקי בידיך והחתול השתין עליך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובתך הקודמת שאלת למה נתניהו לא חוזר לעזה, ואני לא הבנתי כלל את ההקשר של השאלה, ומה אתה רוצה מחיי, לאור הערכתי את נתניהו. עכשיו אתה מסביר את עצמך במילים: "שהטוען ינסה להפוך את המהלך ולבטל את תוצאותיו" אבל הטוען אינו נתניהו אלא אני. הסברתי שהתנגדותו של נתניהו להתנתקות הייתה מעושה, והוא שמח שנמצא מישהו שהוציא עבורו את הערמונים מן האש. ואני, "הטוען", אכן אומר כל הזמן שצריך לחזור לכבוש מחדש את עזה, וגם מעריך שדבר כזה יקרה לבסוף בגלל שהנסיבות יכריחו אותנו לחזור, כפי שקרה ביו"ש גם אם נשתדל מאד שהדבר לא יקרה. לאור זה מדוע שאלת את השאלה ההיא בקשר לנתניהו ? אני מקווה שהבנת מדוע הזכרתי את נתניהו ,ולא בהקשר של "לא מחבב" הבלתי רלווני, אלא בקשר לעמדתו בעניין הנסיגות ששונה משלי ולכן הופכת את שאלתך לבלתי רלוונית. זו הסיבה, אם כך, שהזכרתי את הערכתי את נתניהו, אבל איני מבין כלל מדוע אתה מזכיר שמדי פעם אני מציין שאיני דתי. מה זה שייך לעניין ? תמצא את המקומות שבהם ציינתי זאת, ואני מצדי אסביר עבור כל מקום כזה, מדוע ציינתי זאת ולמה ציון העובדה הזאת היה רלוונטי בהקשר שבו צויין. ועכשיו נעבור לענייני צורת ויכוח נימוס וכדומה. תגובתך נראתה לי, באמת, מאד כעוסה. מעולם לא אמרת "מר אנשלוביץ היקר" כשהגבת לתגובותיי פנית אלי בגוף שני. מדוע חרגת ממנהגך ? לא יכולתי לפרש זאת אלא ככעס וכרצון לפגוע. אם זה לא נכון, אמור שזה לא נכון, והסבר בכל זאת מדוע שינית את אופן הפנייה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מר אנשלוביץ היקר", בחייך עזוב אותי. אחרי תגובתך המנומסת והמלומדת ( תגובה 544913) תן לי קצת זמן להרגע ונמשיך לנהל את הויכוחים בזמן אחר. נ.ב. א. לא הגיע הזמן קצת לגוון? ב. בימים אלו ובזמן הקרוב אנו חיים את ההיסטוריה. התבונה והנחישות של המנהיגים נבחנים בכור ההיתוך של הארועים. תקופה כזאת מתאימה יותר להקשבה, לצפייה ולעיון מאשר להפקת לקחים וקביעת מסקנות. דיונים מסוג זה הופכים חסרי טעם לחלוטין, אם לכל הפחות לא נהנים מהם. אני לא נהנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו גם דרך להתחמק מלהודות בכתיבה לא רלונטית. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |