בתשובה לירון, 26/05/10 12:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה לא צריך למצוא טיעון שמוכיח ששכר מנהלי הבנקים מוגזם; אתה צריך למצוא טיעון שיוכיח שהוא מוצדק. הוצאות צריך להצדיק. הבה נעשה ניסוי מחשבתי. נניח לרגע ששכרם של כל מנהלי הבנקים בישראל היה נחתך בחמישים אחוז. מה היה קורה? האם הם היו יוצאים לפנסיה, או אולי מוצאים עבודה נוספת במלצרות כדי לסגור את החודש? לא נראה לי. האם אפשר היה לסמוך עליהם פחות? והאם בנק הפועלים יכול היה לסמוך יותר על דני דנקנר בזכות העובדה שהנ"ל הצליח לסדר לעצמו "מקדמת שכר" גדולה וקו אשראי עצום? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שהיה קורה הרבה. מה היה קורה, לעמת זאת, אם היו מגבילים את גובה השכר במדינה ל 30,000 ש"ח? מה היה קורה אם היו מגבילים את שכר הטירחה של עורכי דין ל150 ש"ח בשעה? מה היה קורה אם היו אוסרים על רופאים לגבות עבור יעוץ פרטי יותר מ 100 ש"ח לפגישה? ההצעה של יחימוביץ גורמת בדיוק לאותם נזקים, אבל במידה מעטה מאוד מפני שהיא אינה נוגעת כמעט לאף אחד. ניהול עסק כרוך בסיכונים גדולים וסיכויים גדולים. אין אפשרות להעריך באופן אובייקטיבי את סיכוי ההצלחה של מנכ"לים בכירים. הבחירה מבוססת על כללי אצבע הכרות אישית ואינטואיציה. דווקא מפני שיש סיכון וחוסר ודאות בסכומים עצומים, בעלי השליטה מוכנים לתגמל ביד רחבה אנשים שיש להם תחושה שיוכלו לנווט את הספינה שלהם בים הגועש. האם רק לי יש תחושה ששרי אריסון מגלה עניין בגברים גדולים וקרחים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היו מגבילים שכ"ט של עו"דים במדינה ל-150 ש"ח בשעה היינו נהנים ממדינה עם הרבה פחות עו"דים. כשחושבים על זה, זה רעיון לא רע בכלל. הטקטיקה שאתה מנסה לנקוט כאן היא הבאה לאבסורד: אם מישהו מציע, נניח, מס של 65% על שכר מעל מיליון ש"ח לחודש אתה יכול לשאול מה היה קורה אילו היינו מטילים מס של 99% על שכר מעל 4200 ש"ח לחודש, אבל זו לא תהיה שאלה רלבנטית כי אלה שני דברים שונים וההשלכות של ההצעה הקיצונית אינן אקסטרפולציה של השלכות ההצעה המתונה אלא משהו אחר לגמרי. ההצעה של יחימוביץ תגרום לנזקים, אם בכלל, רק לאלה שישלמו יותר מס או יקבלו פחות כסף. אם אתה טוען לנזקים אחרים אתה צריך להראות כיצד הם נגרמים. "בעלי השליטה" הוא מושג בעייתי מאד, כיוון שבישראל לא צריך אפילו רוב כדי לשלוט; לשרי אריסון יש בסה"כ 26% ממניות בנק הפועלים, ולי ולך יש פרורים מהיתר באמצעות קרנות הפנסיה וקופות הגמל שלנו - רק שאותנו אף אחד לא שואל. לאורך השנים האחרונות הגב' אריסון תגמלה ביד רחבה שורה של אנשים שהובילו את הבנק בהצלחה במורד, גירשה ממנו אנשים שהעזו לשאול שאלות קשות והצליחה להביא אותו למקום השני אחרי שנים רבות של הובלה. אף על פי שאנחנו מחזיקים בכמעט שלושה רבעים מהמניות, אנחנו לא נשאלנו לדעתנו. גם "בעלי שליטה" אחרים מתגמלים את המנהלים בלי קשר לתוצאות. קח למשל את מנכ"ל בנק אגוד בני אושמן. בשנת 2001 הוא זכה לשכר של שמונה מיליון ש"ח; הבנק הרוויח באותה שנה מיליון אחד בלבד. למעשה, לולא הפריש הבנק סך של ארבעה מיליון וחצי ש"ח לטובת פיצויים עתידיים למר אושמן היו רווחיו גבוהים כמעט פי חמישה. בדרך כלל "בעלי השליטה" מוכנים לתת למנכ"לים הרבה כסף משתי סיבות: האחת היא שהם זקוקים לשיתוף פעולה של המנכ"לים כדי לקחת כסף לעצמם, והשניה היא שהמנכ"לים מודדים עצמם יחסית לנורמה שיצרו מנכ"לים מקבילים להם ולא יחסית לאיזושהי תועלת משוערת שהם מביאים לחברה. לכן נוצרה בבנקים (וגם בחברות אחרות) ספירלה של עליית שכר ההנהלה. אגב, אתה סבור (כך זה נראה) ששכר המנכ"ל הוא דבר מבודד, אבל זה לא נכון. כשהמנכ"ל מקבל עשרה מיליון ש"ח יש שני משנים למנכ"ל שדורשים לפחות שבעים אחוז מהשכר שלו, ושמונה סמנכ"לים בכירים ועוד חמישה עשר סמנכ"לים זוטרים שדורשים את שלהם, וכך עולות ותופחות ההוצאות. לי יש תחושה ששרי אריסון מגלה ענין דווקא בעבריינים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאני חושב על ההצעה של ח"כ יחימוביץ להגבלת שכר בכירים כתבתי בתגובה 543754 ההצעה לא מזיקה במיוחד מפני שהיא מתונה מאוד. ההגבלה היא "חלשה" עד כדי כך שהיא כמעט לא רלוונטית. אם ח"כ יחימוביץ הייתה מציעה להגביל השכר במשק לעשרה מליון שקל בחודש, לא היה נגרם נזק כלל (כנראה). בעל הבית יכול להשתגע לפעמים. בעל השליטה יכול לטעות, ובעל השליטה יכול להיות מושחת ולשלם למנכ"ל שכר גבוה במיוחד כדי שהמנכ"ל ישתף איתו פעולה על חשבון האינטרסים של כלל בעלי המניות. השאלה היא האם התופעות האלה הן גנריות. השאלה היא האם רובם או כולם משוגעים, מושחתים, חברים במועדון חברים של עשירים שעושים טובות אחד לשני. התשובה החיובית היא קונספירטיבית מדי בשבילי. ציינת נכון שמסביב למנכ"ל המיליונר יש מעגלים של מנהלים שמרוויחים גם הם יפה מאוד. האם גם הם חלק מהקונספירציה? זה פשוט לא מסתדר לי שאנשים "דורשים ומקבלים". דורשים, אני מבין, אבל מדוע הם מקבלים? מתוך איזה אחווה קפיטליסטית? האם אין תחרות של כמה מועמדים על מישרה טובה? האוניבסיטאות חדלו להפיק דורות חדשים של בוגרי MBA? מדוע לא לקבל את ההסבר הפשוט שכאשר מחפשים את האדם המתאים ביותר למשרה ניהולית קריטית, האדם הזה, מעצם הגדרת התאמתו, הוא איש עסקים ממולח שיודע את ערכו, מנהל משא ומתן קשוח, יש לו אלטרנטיבות, הוא לא בדיוק זקוק למשרה כדי לא למות מרעב, ובסופו של דבר השכר נקבע בהתאם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשאלתך בפסקה האחרונה יש לי שאלת נגד: בוא ניקח לדוגמה את הבנקים. בהתחשב בכך שבכולם יש אנשי עסקים ממולחים בראש הפירמידה, הכיצד ייתכנו הפרשי השכר ביניהם? והכיצד ייתכן שגליה מאור מקבלת הרבה פחות מאשר אלי יונס? האם זה לא אומר לחברה שהיא צריכה להיפטר ממאור, כי אם היא לא ממולחת מספיק כדי לקבל שכר כמו יונס, סימן שהיא לא מנהלת טובה כמוהו? לחילופין, אם יש מנהלי בנקים שמרוויחים יותר ממנהלי בנקים אחרים למרות שהתוצאות שלהם פחות טובות, האם זה לא אומר שאולי הם לא 'האדם המתאים ביותר', למרות שכרם העצום? והאם באמת אין לבנק המזרחי אפשרות למצוא מנהל טוב שיקבל 'רק' את השכר של מנהלת בנק לאומי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכירה באופן אישי חברה אחת שנהרסה ככה. כל ההון נשפך על שכר עתק למנכ''ל, ואז ההון נגמר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. אולי את מוכנה לפרט מעט? מי הסכים לשפוך את ההון לכיסו של המנכ"ל? מה גרם לכשלון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
---המידע הזה מופיע במקום אחר כאן, אבל אכתוב זאת שוב ולא אלנקק לתגובה ההיא, שפחות עונה על שאלותיך. עם מי שכבר קרא את הסיפור, בניסוח אחר - הסליחה.--- מי שהסכים לשפוך את ההון הם בעלי החברה. החברה הוקמה בהון עצמי של המייסדים, אז זו זכותם, כמובן. ובכן. בעלי החברה עשו כמה טעויות: 1. חלק ניכר מההון העצמי שלהם היה מושקע אצל מיידוף. עובדה זו היא דרסטית לקריסה, ובלתי נמנעת, ולא קשורה לליקויים האחרים שלהם. היא מפיעה כאן לשם ההגינות. 2.הם שכרו מנכ"ל שהרוויח בחודש כמו כל העובדים האחרים בשנה, אבל לא הביא תועלת מרובה. 3.הם לא הקשיבו לעובדים (הזוטרים), כשהללו הצביעו על ליקויים. משום שהעובדים הזוטרים, הם, אפעס, זוטרים. כשהבעלים ראו שהמנכ"ל לא מביא תוצאות, הם פיטרו אותו. אבל אז היה מאוחר מדי. הואיל ומיידוף אכל להם את ההון שהיה מושקע אצלו, והמשכורות למנכ"ל בלעו חלק ניכר מן ההון הנותר, לא נותר להם כסף להמשיך. הם פיטרו 60% מהעובדים1, גם את אלה שהיו מצטיינים ומוצלחים, ובניגוד למנכ"ל, *כן* עשו את העבודה שלהם. (והצביעו בפניהם על ליקויים, ובזמן). אז אמת שלולא מיידוף, יתכן שהיה בידם כסף להמשיך לעוד זמן מה, אבל באמת שהם לא יכלו לדעת שמיידוף ימיידף. מצד שני, לולא היו שוכרים מנכ"ל שמרוויח שכר עתק, גם עם מיידוף היו יכולים להמשיך. יוצא מזה, שזה לא נכון ששכר עתק למנכ"לים לא בא על חשבון אחרים. הוא בא על חשבון העובדים האחרים בחברה, שאם מי מהם היה מבקש העלאה, היו אומרים לו שאין כסף. והוא בא על חשבון העובדים האחרים בחברה, כי אותה החברה שהיה לה כסף לשלם משכורת עתק למנכ"ל, התקמצנה על הפרשות לפנסיה לעובדים שאינם המנכ"ל. הם התחילו להפריש לפנסיה רק לאחר שעבר החוק, ורק מהיום שהחוק התחיל להיות תקף, ורק לפי האחוזון שהחוק חייב. הוא בא על חשבון העובדים האחרים בחברה, ששילמו במשרתם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''זכותם'' לא אם יעבור החוק של יחימוביץ' וכץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לפי החוק של יחימוביץ' וכץ הם עדיין יוכלו לשלם לו משכורת עתק, כמדומני אף יותר ממה שקיבל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסיק מדבריך שבחברה היו פחות מחמישה עובדים אחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה מסיק את זה? המשכורת הנמוכה ביותר בחברת הזנק לא גדולה, כזאת שאינה מעסיקה עובדי נקיון ודומיהם, מאפשרת שכר גבוה מאד למנכ"ל גם לפי החוק המוצע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הבנתי לא נכון את סעיף 2 בתגובה 543932 - חשבתי שהרוויח בחודש כמו שהרוויחו ביחד כל האחרים במשך שנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה צדקת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דרך אגב, להבנתי, על פי החוק של יחימוביץ' די שיש מנקה קבועה מטעם חברת הניקיון כדי שהמנכ''ל יהיה תלוי במשכורתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה, פתאום תהיה תמיכה בהעלאת שכר המינימום? (או שפשוט לא יעסיקו אותה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר מעט מאד אנשים שקשורים למנקה שלהם עד כדי כך שיסכימו להקטין את משכורתם בגללה. אי לכך, לא תהיה ''מנקה קבועה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא לא צריכה להיות אפילו קבועה ממש: "עובד של קבלן שירותים הנותן שירות עתיר כוח אדם, המוצב במקום העבודה באופן שאינו חד פעמי ולביצוע משימה שאינה חולפת מטבעה, לפי הסכם שבין המעביד במקום העבודה לבין קבלן השירותים". הנה סטארט אפ בשבילך: תוכנה לאופטימיזציה של תחלופת מנקות בין חברות הייטק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא אינו חייב להקטין את שכרו. הוא יכול להגדיל את שכרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אילו סיכונים אישים יש בניהול עסק ענק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחושה שיוכלו לנווט את הספינה אנו בוחרים מנהלים לפי תחושות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך הצעה אחרת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהיעדר הצעה אחרת, אני מניח שהתשובה היא "כן", ושזה גם סביר לבחור מנהל לפי תחושות. מצד שני, זה בעיניי מטיל עוד צל על שיקול הדעת בהענקת שכר עתק למנהלים: האם יש הוצאה עסקית אחרת של מיליוני שקלים בחודש שהמחליטים עליה מנמקים אותה בתחושת-בטן? לי אישית יש ספקות בכך שיש בנמצא "גאונות ניהול", שמבטיחה באופן אמין ולאורך זמן ביצועים טובים במיליונים יותר מ"המנהל הממוצע"1. זו בעיקר תחושת בטן שלי, והיא לא טובה יותר - במבט מבחוץ, כנראה קצת פחות - משל חברי הדירקטוריון. השאלה היא על מי חובת ההוכחה. אם בכלל יש על חברי הדירקטוריון חובת הוכחה (או נימוק) לאיזושהי החלטה, אני חושב שחובת ההוכחה עליהם. 1יותר קל לי לקבל שיש, במשק כמו הישראלי, סוג אחד של כישורים שיש כאלה שמצטיינים בו הרבה יותר מאחרים, לאורך זמן ובאופן אמין, ושווה מיליונים: קישורים. אבל בין אם מדובר על קשרים עם אנשי מפתח אחרים בחברות עסקיות, ובין אם על קשרים עם פוליטיקאים, הדרכים שבהן זה יכול להביא מיליונים לחברה הם מפוקפקות, אם לא מהזווית הפלילית אז בוודאי מזווית השוק החופשי. בעוד שבדיון פנימי בדירקטוריון קשריו של המועמד למנכ"לות אולי מהוות שיקול תקף לבחירתו ולמשכורתו, בדיון על ההסדרים המוסדיים הראויים זו לא הצדקה תקפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כמובן מראה על שחיתות ''לייט'' בסיסית של השיטה הקפיטליסטית ולא רק אצלנו- ההשקעה בבלימת התחרות . אני מניח שהדברים הללו אופיניים יותר לתאגידים גדולים. ביכלר וניצן הגדירו את העניין הזה בכך שחלק לא מבוטל ממאמצי השיווק וכשרונות הניהול של התאגידים הוא ביכולת הסבוטאז' במתחרים הקיימים והפוטנציאליים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי עם משהו שבנסיבות מסויימות הוא הוא "שיקול תקף" ובאחרות הוא "לא הצדקה תקפה". אם המציאות מאפשרת לתרגם קשרים לרווחים, ואם אנחנו מקבלים את ההצמדה בין רווחים שלכר המנכ"ל כהוגנת, אני לא רואה איך ההצדקה מאבדת את תקפותה. למה כשרון לנבא את מגמות השוק עדיף על פני הכשרון לנצל מצב חברתי? למה כשרים עדיפים על קשרים? תשובה האפשרית: הקשרים מועילים בעיקר לצרכי קבלת המינוי ופחות כדי למלא אותו כהלכה. מטבע העניין, הקשר קושר גם את המנכ"ל עצמו, כלומר במקביל לטובות הנאה שהוא עשוי לרכוש עבור החברה שלו, הוא יצטרך לספק טובות אחרות לאותו חוג חברתי מקושר גם על חשבון החברה שלו (מי שיצעק כאן שזה לא zero sum game יקבל שתי נקודות ויורחק מהדיון). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שהיה קורה הוא מה שקורה לכל שיווי משקל לא יציב. מה היה קורה אילו כל העצים היו גדלים רק למחצית גובהם? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |