|
||||
|
||||
1. איך בדיוק ? שוב היא מצטטת מישהו בעיתון שכותב על מה שהיא עשתה. איפה הצעת החוק ? איך אני יודע להאמין לדה-מרקר ולא ללמהנט ? 2. איך לשלם הון עתק משרת את האינטרס של גרעין בעלי השליטה ? אם כבר, אז חוסר האכפתיות של המוסדיים והציבור הם הבעיה. 3. שכר עתק יכול לשנות סטטוס של אדם מעובד לבעלים. זה לא קורה מייד, אבל לאדם כזה שסיים את תפקידו, פתוחות אפשרויות נוספות. לדוגמא הרבה מנהלים משקיעים מכספם (ולא מדובר כאן במאה אלף ש"ח) בסטארטאפים למינהם. 4. עשירים ומנוסים ממני ניסו את זה וירדו מהרעיון. להקים בנק מאפס בארץ זה מאוד בעייתי, הזרים ממש לא רוצים להיכנס, אף אחד לא יתן הון בלי ערבויות. זו לא המצאה שמציגים, זו יכולת ניהול. |
|
||||
|
||||
1. לא יודע איפה הצעת החוק. אני לא עובד באינטרנט. לדידי, זאת אסמכתא טובה מספיק. 2. אז אם הישועה לא באה מגרעין בעלי השליטה ולא מהמוסדיים והציבור (שלא מבין בזה ואין לו יכולת השפעה בדירקטוריון), נראה אף יותר ברור שהתשובה "ניתן לדירקטוריון להחליט" אינה תשובה טובה. 3. ברור ששכר עתק יכול לשנות סטטוס של אדם מעובד לבעלים. אז מה, שמא ניתן שכר עתק לעובדים סוציאליים? למה דווקא מנהלים בכירים מאוד צריכים לקבל שכר כזה על חשבון ציבור המשקיעים? 4. בנק זאת רק דוגמא. ואפילו בדוגמא זאת, מנכ"לי בנק לשעבר לא חייבים אשכרה לנהל בנק. הם יכולים להקים קבוצות השקעות ושאר ענייני פיננסים למיניהם. הרי יש להם רזומה מרשים ויכולת ניהול ששווה מליונים. |
|
||||
|
||||
1. הנה עיתון אחר, שטוען במפורש שהצעת החוק חלה על כל החברות. |
|
||||
|
||||
הנה הצעת החוק עצמה גלובס צודק, היא חלה על כל החברות במשק ולא רק על החברות הציבוריות. |
|
||||
|
||||
מוזר בעיניי, כי בראיונות ששמעתי נטען אחרת. אני מקבל, כמובן. ואם כך, הצעת החוק נראית לי פחות סבירה. |
|
||||
|
||||
1. אני כמובן לא מאשים אותך ואף חושב שאתה צודק. מי שמרגיזה אותי כאן היא גב' י', שרואה את עצמה דרך העיתונות כנראה. 2. two wrongs don't make a right אפשר להביא את זה להצבעת בעלי המניות, תכריז שכל דירקטור מטעם הציבור יתנגד לכל שכר מעל X אלא אם הוא מלווה בביצועים פנומנליים לאורך זמן, תימנע מבעלי שליטה להצביע בשביל מי שיש אפילו חשד שהם שתו איתו פעם קפה (הימנעות בעלי עניין). כי בשביל אותו אחד ששוקל כרגע להנפיק, אתה יוצר מוטיבציה חזקה מאוד להישאר פרטי, ולדעתי זה מנוגד לאינטרס הכללי של המדינה.3. השכר כמובן לפי הכישורים, גם מתוך תקווה שלאחר מכן הכסף הזה יצמיח עוד כסף. ההנחה היא שעובד (ולאו דווקא מנהל) מקבל את הכסף כי הוא שווה את זה (שווה למעסיק, כלומר גם למשקיעים). 4. זה נראה לי כמו נסיונות לעקוף את החוק. וכל זה כי אנחנו לא מוכנים שגוף א ישלם מרצונו לאדם ב את מה שאולי כולם מסכימים שהוא שווה. |
|
||||
|
||||
2. אני ממליץ למנכ"ל שמאמין ביכולתו להביא לביצועים פנומנליים לאורך זמן לקנות מניות של החברה שהוא מנהל ולהרוויח מעלייתן. מדוע מלכתחילה שיקבל את הסיכוי בלי לקחת את הסיכון? אין בזה שום הגיון. בנוגע להצעה שלך, אני לא יודע מדוע דירקטורים מטעם הציבור אינם מתנגדים היום לשכר הבכירים, אז אין לי את הכלים להעריך אותה. 3. זאת הנחה שמוכחת כלא נכונה במקרה של מנהלי הבנקים. 4. למה לעקוף? זה מה שהרבה אנשים בעולם הפיננסים עושים, כולל מנכ"לים לשעבר. מי שרוצה להרוויח המון בתחום הפיננסי, לא בוחר מלכתחילה לעבוד בארגון כמו בנק ולטפס לאט מעלה. הוא הולך לשוק ההון. מי שרוצה יציבות נכנס לעבוד בבנק. היו, אגב, ניסיונות להביא בנקים זרים לישראל. הם לא צלחו, אבל ככה זה בעסקים. ולא כולם מסכימים שהוא שווה. |
|
||||
|
||||
2. מנכ"ל כזה יכול לבקש לקבל חלק מהמשכורת באופציות. מצד שני אנחנו נחשוד בו שהוא יכול להשפיע על מניות החברה לטווח הקצר ללא קשר אמיתי למצב החברה בטווח הארוך ע"מ לממש את מניותיו בערך אופטימלי. 2א. טענה ששמעתי (בראיון ברדיו, לא זוכר של מי) - דירקטורים מטעם הציבור מתנגדים מדי פעם. אבל הם מוצאים את עצמם מהר מאוד מחוץ לחברות. וגם לא ממונים כדירקטורים מטעם הציבור בחברות אחרות. |
|
||||
|
||||
יפה ענית. הם רק נקראים דירקטורים מטעם הציבור. התופעה הזאת איננה חדשה כמובן; מי שזוכר את פרשת ארנסט יפת ותנאי פרישתו משנות ה-80 רואה שבבסיס השחיתות הזאת היא כנראה אימננטית רק פושטת ולובשת צורות. |
|
||||
|
||||
שאלה מתוך בורות. מי ממנה את נציגי הציבור? |
|
||||
|
||||
באם כוונתך לדירקטורים חיצוניים בחברה ציבורית - נבחרים ע''י אסיפה כללית של בעלי המניות, מתוך רשימת מועמדים שעברה אישור ועדת הביקורת של הרשות לנירות ערך. אני מעריך שדה-פקטו בעלי השליטה יכולים כמעט תמיד להעביר את המועמד ''שלהם''. ואם לא - גורמים לו להתפטר לאחר שמונה. |
|
||||
|
||||
תודה. |
|
||||
|
||||
(השאלה היא בנוגע לשרשור באופן כללי) אם הדירקטורים לא מיצגים נאמנה את האינטרסים של בעלי המניות, למה לא לחפש פתרונות לבעיה במקום לטפל רק באחת מתופעות הלוואי שלה (שהוא שכר הבכירים)? דוגמא אפשרית: במקום שכר יקבל הדירקטור חבילת מניות רגילות ויותר לו לממש אותה רק לאחר חמש שנים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |