בתשובה לרון בן-יעקב, 21/05/10 18:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בעיות מוסר הן לא אבסטרקטיות. אם הגוף השלטוני היה אמון על ערכים של זכויות אדם וכבוד האדם, הוא היה פועל אחרת (מעברי גבול, עובדים זרים, גיור וכדומה). מאחר שהערכים המנחים אותו הם שונים, במיוחד במבנה הממשלה הנוכחי, אנחנו רואים את דרך הפעולה הקיימת. אלי ישי לא זקוק לתוכנית פעולה רציונאלית. הפקידים כבר מבינים למה הוא מתכוון. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה הזה הוא אלי ישי. השב"כ תמיד היה חזק בארץ והיום מדיניותו הוגדרה על ידי הראש שלו: להלחם נגד אלו הפועלים נגד מדינת ישראל כמדינה יהודית-דמוקרטית גם אם הם עושים את זה באופן חוקי. מאליו מובן שהמילה "דמוקרטית" בצמד יהודית-דמוקרטית היא אורווליאנית. השיטה היא באמצעות הפחדה. זו היתה רק דוגמה למגמה שבתוכה פועל גם אלי ישי שהערכים הדמוקרטיים אינם בדיוק כור מחצבתו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מה הקשר לדיון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היותו של הגוף השלטוני אצלנו אמון אולא אמון על זכויות האדם. התייחסתי לזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי התיאור שלך ניתן היה לחשוב שרוב אנשי השב''כ הם חרדים... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי אפשר להבין את זה אלא ההיפך. אלי ישי אולי הוא חרדי אבל השב''כ הוא גוף שילטוני לכאורה ענייני בלי קשר לאמונה של אנשיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיין אני מרגיש שאנחנו מדברים בקווים מקבילים[*]. גוף שלטוני, הזרוע המבצעת, אמורה בהכללה לתרגם "רצונות" ל"מעשים", ולא להיות מועדון דיונים. את הדיונים הרעיוניים מקיימים - אם נשאר בתחום הפוליטי - במפלגות או בגופי חשיבה מסוג זה או אחר. ממשלה צריכה לנהל ולשם כך היא מיישמת נהלים שונים כדי להשיג מטרות מסוימות (ראה למשל תביעות בג"ץ נגד ממשלות שלא מיישמות דברים להם הן התחייבו). כמובן שברקע עומדות תפיסות עולם, לא תמיד מגובשות, ולא תמיד עקביות. לאור זה, ורק לאור זה, ואני מתעקש לחזור לנושא המקורי של חומסקי, לבחון את הסירוב במונחים של פגיעה בערכים כאלה או אחרים מחמיץ לדעתי משהו והוא משול לחיפוש תחת הפנס. אגב, אם לחזור לדוגמה מתגובה 543502, היא ממש לא מובנת משום שראה שהיא נבחרה בפינטצה. למשל, ע"ס אותו עקרון, אם כי מנוסך בצורה הפוכה של "ראוי שכל עם יהיה אוטונומי" בן-גוריון הוביל תכנון רציונלי אפעס שדווקא כן עבד. בנוסף, ומבלי להגרר למחוזות בלבניסטיים (עכש"מ), אני מוצא שהנסיון להכריז על לפעולה שמבוססת על תוכנית עבודה ככשלון הוא בעייתי. קשה לי להגדיר כרגע מדוע זה בעייתי, אבל אפשר אולי בקווים כלליים לדרוש לראות עפ"י איזה קריטריונים הוא לא עבד ומה היו האלטרנטיבות ותוצאותיהן המשוערות. [*] אמש ציפית בפרק מיוחד של האצילות מחייבת בו ריצ'ארד את סוד הצלחת הנישואין עם אודרי, ואני מצטט מהזכרון: "אנחנו חיים בקווים מקבילים, לאודרי יש את הקו שלה, ואני הולך אחריה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מדבר על מועדון דיונים. ערכים הם גם התרבות הארגונית, שקובעת את דרך הפעולה של הגוף השלטוני הרבה יותר מאשר תכנון רציונאלי. אם לחזור למקרה של חומסקי, בתרבות ארגונית ראויה ההחלטה על איסור כניסתו של פרופ' חומסקי לא הייתה מתקבלת ע''י קפריזות של הממונה. אין לי התנגדות לתכנון רציונאלי ארוך טווח. אני רק חושב שהוא משנה את המציאות הרבה פחות ממה שנדמה לנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אז אנחנו מסכימים שהאיסור מראה על משהו לקוי בהליך השלטוני וזאת נקודת המבט ה"ראויה" למקרה, ראויה במשמעות של ביקורת שמטרתה להביא לשינוי ולשיפור. לי יש דווקא בעיה עם "תכנון רציונלי ארוך טווח", כל מלה במשפט היא פתח למגוון בעיות, אבל אני אני הייתי רוצה לראות קצת יותר תכנון ופחות קפריזות (תגובות אמוציונלית?), וקצת יותר כושר בקרה עצמית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפראזה ''תכנון רציונלי ארוך טווח'' איננו אומר שום דבר לגבי מהות הרציונל של התכנון. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |