בתשובה לצפריר כהן, 20/05/10 20:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לנפטון מסורה השליטה בשטח שבין איי יוון. אפשרות למעבר רציף בין חלקי המדינה אינו נדרש ע''י ויקי, אבל אני מסיכם שזה תנאי מאוד הגיוני לקיום שלטון יעיל. כל מגבלה על תנועה בין ערי הגדה היא תולדה של אלימות יושביהן. אני לא מבקש להגדיר כל עיר כמדינה נפרדת משום שאין בכך צורך. מדינות רבות לא נהנות מרציפות טרטוריאלית, למרות קיומו האפשרי של גבול יבשתי (ארה''ב, רוסיה, קרואטיה ועוד), אף אחד לא יצפה שבוסניה תאפשר לקרואטים לעבור בשטחה אם אילו יתחילו להפעיל טרור. כל זמן שההסכמים מעגנים להם זכות תנועה במצב של שלום (ע''ע אוסלו), העובדה שזכות זו נפגעת במצב מלחמה לא פוגמת בקיומם כמדינה-למעשה. כהערת אגב, פלסטינאים ורוב סחורותיהם נעים די בחופשיות בין ערי הגדה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
דבר ראשון: מאיפה אתה ממציא את השטויות הללו? לנפטון בוודאי שאין שליטה בים האגאי. זהו ים הבית של פוסידון. לארה"ב יש שטחים רבים "מעבר לים" (אלסקה הוא הגדול שבהם). אבל אם קנדה היתה מנסה להטיל מצור ימי על אלאסקה, זו היתה עילה למלחמה עם ארה"ב. קרואטיה יכולה למנוע מבוסניה גישה ישירה לים האדריאטי. היא לא יכולה למנוע ממנה העברת סחורות דרך סרביה או דרך מונטנגרו. היא גם לא יכולה למנוע מעבר אנשים בין סרבריניצה לבניה־לוקה. קרואטיה תוכל לעשות כן ע"י כיבוש חלק משטחה של בוסניה. אבל אז מבחינה מעשית לא יהיה מדובר על שטח של בוסניה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהתחלה חשבתי שאתה מתלוצץ, אבל כנראה אתה רציני. בוא נראה: איי יוון השונים שייכים למדינה היוונית. משמעות הדבר היא ששוטר יווני, אפילו מאתונה, יכול לדפוק על דלת ביתו של תושב כרתים (מצויד בצו מתאים לפי חוקי יוון כמובן) ולבקש מהתושב להראות לו מה יש לו בכיס. שוטר תורכי, לעומת זאת, לא רק שלא יכול לדפוק בדלת מצויד בצו בית משפט תורכי, אלא למעשה כנראה בכלל לא יכול להיות שם כשוטר (הוא כמובן יכול להיות שם כאזרח בחופשה, אם שלטונות יוון התירו את כניסתו). חייל תורכי עם נשקו עוד פחות. אם תחליף את "יוון" בדבר הזה שאתה קורא לו מדינה ואת "תורכיה" בישראל, האם ההקבלה מתקיימת? כשצה״ל מחליט "לחשף" שטח כזה או אחר מסיבות בטחוניות ומישהו רוצה לעצור אותו (נניח שיש עדיין 48 שעות לעתור לפני החישוף), האם המישהו פונה לבית משפט ישראלי או פלסטיני? כל זמן שהשררה והשלטון בשטחים הללו נתונים בידי ישראל לא יעזרו לנו כל תרגילי הלוליינות האינטלקטואלית המדהימים שהפגנת כאן, זו ישראל והתושבים הם תושבי ישראל. בהתייחסות לנושא, רווחות בערך ארבע גישות שונות: יש כאלו שמרוצים מהמצב הקיים והיו שמחים אם יימשך לנצח, יש כאלו שמחכים ל"נס" שעיקרו "התאיידות" התושבים הלא יהודים בגדה וברצועה, יש אלו שחושבים שהפתרון הנכון הוא להפכם לאזרחים מלאים ושווי זכויות במדינה (שהיום נקראת ישראל, אבל אם יצטרפו על כך הרבה בני ישמעל אולי יהיה צורך לשנות את שמה ל"ארץ בני אברהם" או להחזיר עטרת "כנען" ליושנה או משהו1), והקבוצה האחרונה היא אלו שחושבים שהפתרון הוא שתי מדינות. אני שייך לאלו שהיו רוצים לראות את הפתרון הרביעי. לדעתי, הרעיון ששתי מדינות ייתכנו "בשטחי A וקצת B" כמו שניסחת הוא חלום באספמיה. שתי מדינות ייתכנו בגבולות פחות-או-יותר-מאי-67, עם תיקוני גבול כאלו ואחרים, אבל שום דבר שמזכיר את החורים-בגבינה-שוויצרית שמהווה המפה הנוכחית לא נראה לי קרוב למחוזות המציאות. 1 נכון שבמאה הקודמת ובנוכחית הולך ומשתרש המנהג לקרוא לזה על שם הפלשתים, אבל אני לא מבין למה דווקא הם. "כנען" נשמע לאוזני שם יותר הולם, אבל אין לי התנגדות עקרונית לשום שם שייבחר - בכלל זה "ישראל" ו"פלסטין". ההתנגדות שלי לפתרון הזה לא קשורה לשם שייבחר. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |