בתשובה ליהונתן אורן, 12/05/10 21:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
השאלה מה הם רוצים אינה רלוונטית לשאלה האם יש או אין אפרטהייד. זו כמובן שאלה רלוונטית מאד לנושא איך פותרים את הבעיות - אני לא אומר חלילה שלרצונותיהם ושאיפותיהם אין חשיבות, ערך ומשמעות, רק לא לשאלה האם המצב הקיים ראוי לכינוי אפרטהייד. גם ה"סיבות הענייניות" לא רלוונטיות כאן. יש סיבות ענייניות לא להפוך את הפלסטינים לאזרחי המדינה - נפלא. בניגוד לדעתו של עורכו ומייסדו, אני לא תומך בהפיכתם לאזרחי המדינה. יש סיבות ענייניות לנהוג אחרת באנשים שאינם אזרחים מבאנשים שהינם אזרחים - גם כאן אני אתך. אלא שהנושא כאן אינו מה אני רוצה, מה הפלסטינים רוצים ואפילו לא מה אתה רוצה, הנושא כאן הוא המצב הקיים והתנהגותה של מדינת ישראל. ישראל, על ידי פעולותיה, מראה ומדגימה (הגם שלא אומרת - לפחות לא בפה מלא) שהיא רואה בשטחים שנכבשו ב־67 חלק אינטגרלי מהמדינה. היא מיישבת את אזרחיה בכל שטחי הארץ, משקיעה בתשתיות ואינה עושה כל צעד לשינוי המצב. כיוון שכך, יש לשפוט את התנהגות המדינה כלפי האוכלוסיה הפלסטינית כהתנהגות לתושבי קבע של המדינה. העובדה שהם לא רוצים להיות כאלו, כמו העובדה שאני לא רוצה שיהיו כאלו1 אינה רלוונטית כשבאים לבחון את התנהגות ישראל. לסיכום: >> כאילו מדובר על אוכלוסיות שיכולות ומעוניינות לחיות זו לצד זו תחת אותה מערכת שלטונית... "יכולות ומעוניינות" אינו הנושא כאן. העובדה היא שזה המצב בפועל, וישראל בהתנהגותה אינה נותנת כל אינדיקציה שמצדיקה את תפיסתך שמצב זה הוא זמני. 1 בעצם גם דב לא רוצה שיהיו כאלו, אלא שהאופן בו הוא מטפל בדיסוננס בין המצוי לרצוי הוא תוספת משאלה להתאיידותם, לעומת משאלתי ומשאלתם לסיום הכיבוש. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
התגובה שלך קצת מבלבלת אותי. מצד אחד, אתה טוען שהמחשבות והרצונות של אנשים ואומות אינם רלוונטיים לשאלת "המצב". המצב השלטוני צריך להיבדק אובייקטיבית, מבחוץ. מצד שני, למרות שישראל מעולם לא החילה את ריבונותיה על שטחי יו"ש, אתה מסיק מפעולותיה של ישראל על "רצונותיה האמיתיים" שהיא אינה מצהירה עליהן. ז"א, מה שחשוב הוא "מה היא באמת מתכוונת" ולא "המצב". ואם אנחנו מתייחסים ל"מה שהיא באמת מתכוונת", אזי יש כאן אפרטהייד. נדמה לי שיש כאן דילוג לא ברור בין שתי מתודולוגיות שונות: זאת שטוענת שהמצב הוא המציאות והכוונות אינן רלוונטיות לתיוגו, וזאת שטוענת שהמצב הוא רק כיסוי והכוונות הן אלו שרלוונטיות לתיוגו. לא נראה לי שזהו מהלך מותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ''מה היא מתכוונת'' אלא ''איך היא מתנהגת''. בחינת התנהגותה של ישראל לא נותנת שום סיבה להתייחס למצב הקיים כמצב זמני, ויש להתייחס אליו כמצב של קבע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת פרשנות ואתה לא יכול להתייחס אל פרשנות כאל מציאות נתונה. באותה מידה אפשר לטעון שהנכונות לדבר על שתי מדינות, העברת חלק מהשטח לערפאת, ומעל הכל - עקירת הישובים בעזה, מוכיחים אחרת. עד כמה שזכור לי, הפלסתינאים מעולם לא מילאו את חלקם בהסכמים, כך שללא קשר למידה שישראל מילאה את חלקה, אני מטיל ספק בפרשנותך. אז האם הרעיון הוא להעלות השערה (אולי נכונה. אולי לא) ולטעון שבגלל ששערת את ההשערה הזאת יש אפרטהייד? אני מתקשה לראות את ההגיון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוגג, העם איתך! אבל רק שתדע לך שמה שאתה מתאר הוא רק קצה הקרחון. לא רק שמדינת האפרטהייד ישראל מונעת אזרחות מאנשים שלא רוצים אותה, היא גם מונעת מאנשים שלא מגיעים לראיונות עבודה לעבוד. מאנשים שלא מצביעים בבחירות היא מונעת השפעה, ואנשים שלא קונים אג"ח לא מקבלים ריבית מהמדינה. די לאפליה על בסיס בחירה חופשית! יחד ננצח! |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |