|
||||
|
||||
ראה, התיקון ה-24 היה [כמעט] אחרון בסידרה של תיקונים לחוקה שכללה אלמנטים חריפים של אפלייה גזעית (וגם כמובן סקסיטית). התיקון הראשון בסדרה הזו היה ה-15 אחרי מלחמת האזרחים שביטל אפליה ספרג'יסטית על רקע צבע עור, בשנות ה1920 בוטלה אפליה כזו על רקע מין ובשנות השישים כאמור בוטלה אפליה על רקע מעמדי-כלכלי שנוצלה לרעה על ידי חוקים ותקנות מדינתיות שהיפלו שחורים לרעה. העובדה שישנם ציבורים של אזרחים שלא מאפשרים להם להשתתף בתהליך הדמוקרטי, לא כבוחרים ולא כנבחרים, דרך חוקים המפלים לפי צבע עור או דרך ייצוג "תמים" של מבחן-עושר מהווה מצב של אפלייה חמורה, במיוחד במדינה שרואה עצמה כרפובליקה דמוקרטית עפ"י חוקתה. אבל אם אה מחפש דברים קונקרטיים אז וודאי שמעת על האוטובוסים, על הספסלים, על בתי השימוש, על בתי המלון, וכמובן על חוקי עבודה ותעסוקה שאיפשרו הפלייה הלכה למעשה. |
|
||||
|
||||
איני יכול אלא לחזור על מה שכבר אמרתי. יש להבדיל בין מערכת חוקים מפלה ובין מערכת חוקים ש"מאפשרת אפלייה". מדובר בשוני עקרוני. בשנייה מדובר בעצם במערכת לא מושלמת, כלומר כזאת שלא הצליחו לסתום בה את כל הפרצות. אבל בעצם כל מערכת חוקים היא כזאת כי לא יכולה להיות שלימות, וצריך להתבונן כל הזמן איך העסק פועל ולתקנה ללא הפסק. בראשונה, כמו בדוגמאות שהבאת: הפרדה במושבי האוטובוסים או במלונות, במדינות שיש בהן כזאת מערכת הייתי מסרב להיות שופט מסיבות מוסריות (אבל יש לי גם סיבות אחרות לא לרצות להיות שופט, כך שלא מדובר בקורבן גדול מדי :) ) |
|
||||
|
||||
הדוגמאות היו של חוקה מפלה שאיפשרה חוקים מפלים. האם היית מסרב להיות שופט במדינה דמוקרטית שהאפלייה שלה מתבטאת בחוקה ואו חוקים שלא נותנים לקבוצות מסוימות גישה להליך הדמוקרטי, ובשאר תחומי החיים לכאורה אין אפליה עפ"י חוק? |
|
||||
|
||||
אני חושב שזו הנקודה להזכיר שהדיון החל בכך שאמרתי שמי שקיבל על עצמו משרת שופט במשטר האפרטהייד, כפי שעשה גולדסטון, נהג באופן לא מוסרי, ואני לא הייתי נוהג כמוהו. איני חושב שיש טעם להיכנס לכל מיני דקויות ולמצוא בדיוק את מערכת החוקים הגבולית, שמעט מתחתיה לא הייתי מקבל משרת שופט ומעט מעליה כן הייתי מוכן לקבל. עניתי כמיטב יכולתי על שאלותיך הקודמות, ולדעתי הנושא מוצה. אתה כן היית מוכן לכהן כשופט במשטר האפרטהייד ? אם לא, מה בדיוק הגבול שלך ? אמור לי מה הגבול שלך ואגיד לך איפה בערך אני נמצא ייחסית אליך. אבל בהזדמנות זאת ברצוני לשתף את קהל קוראי האייל בכל מיני מחשבות שהיו צצות בראשי כשהייתי חולף לפנים בשעות הערב ליד המבנה הקודר של בית המשפט בחיפה (לאחרונה הוא עבר למבנה חדש בסמוך), אחרי שעות הפעילות. תמיד הייתה עולה בראשי תמונה של מה שקורה בבניין בשעות הפעילות, והייתי חושב על איזה שופט שיושב על כסאו הרם בתוך המבנה, ושולח איזה עבריין לתקופת מאסר ארוכה. מחשבותיי היו נעות משם לתמונת התליין עוטה המסיכה בסרטי היסטוריה בריטיים (למשל זה שעורף את ראשה של אן אשת המלך הנרי השמיני). וחשבתי לעצמי שמשרת המוציא להורג אולי הייתה נחוצה ומועילה בחברה של אז, אך למרות זה אני לא הייתי בוחר במשרה הזאת, אלא בשעת דחק חמורה ביותר כשכל האפשרויות האחרות להתפרנס היו כלות. ואותו שופט שנתן את הפקודה לתליין לעשות את מעשהו, משרתו נחשבת מכובדת יותר, אך מבחינות רבות אותי היא מרתיעה עוד יותר, כי התליין רק מבצע את מה שאומרים לו ואילו השופט נותן את הפקודה (איך הייתי חש לו נתתי פקודה כזאת ואחר כך היה מתברר שהייתה זו טעות ? וכבר היו דברים מעולם), ולמרות שצריך שמישהו ייעשה זאת הייתי מעדיף שהמישהו הזה לא יהיה אני. כך שכפי שרמזתי בתגובתי הקודמת במשרת שופט לא הייתי בוחר, לא רק בגלל סיבות מוסריות שקשורות במערכת חוקים בלתי נאותה, אלא בכלל. . . |
|
||||
|
||||
אני חושב שכל הדיון ב''אני לא הייתי מוכן לכהן כשופט במשטר כזה או אחר'' הוא לא רלוונטי משום שהוא לא משקף את הדרך בה אנשים מגעים לעסוק במה שהם עוסקים. לכן, הדיון היותר מעניין הוא ברמה התאורתית של ''איזה מאפיינים של משטר דמוקרטי מכתימים מוסרית נושאים במשרה ציבורית''. |
|
||||
|
||||
לנוכח תשובתך האחרונה, נסחתי את שאלתי בצורה קצת אחרת, תוך הזכרת משרת שופט וגם את משרת מיודענו אייכמן, אבל לפתע נזכרתי שאתה נוטה להיעלב גם כשאני לא מתכוון להעליב, ומחקתי הכול. שיישאר כך. |
|
||||
|
||||
להיעלב? moi? משועשע יותר מתאים. בכל מקרה, אני לא רואה איך אייכמן שייך לדיון משום שאנחנו מדברים על מדינה דמוקרטית. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |