 |
ראשית, מדובר בפרוטסטנטים שרוצים להשאר חלק מאמא-בריטניה לבין הקתולים שרוצים להתאחד עם הרפובליקה של אירלנד. הזהרתי שכדרכן של אנלוגיות הן תמיד יהיו ''סיפורים משעשעים'' כיוון שאין שני דברים זהים. עם זאת, כפי שציינתי, אופי ההתנגדות שבחרו הקתולים כנגד השלטון הבריטי הוא כזה שלא ערב את האזרחים. אסף עמית, שם למטה, יטען שזהו סתם תירוץ כדי להצדיק את הפעולות הישראליות. אולם לא זאת כוונתי. כוונתי היא בכלל אחרת - להניח את כל הזוועות מאחורינו ולהתקדם קדימה. אם רוצים - אפשר להקים כמו בדרא''פ את ''ועדת הפיוס והאמת'' כפורקן לסבל שהצטבר, אבל ההתעסקות בשאלה ''מי התחיל'' לא תוביל לפיתרון, כמו שלא הפחד לחוסן המוסרי הוא שיוביל לפיתרון. אבל אני לא רוצה להיכנס לנקודה זו כרגע.
אתה מתעקש על המוחלט ואני מדבר על היחסי. אני עדיין רחוק מלהשתכנע שיחסית למדינות אחרות במצבים דומים מדינת ישראל היא ''מדינת זוועות''. אני חוזר ומדגיש שלא מצאתי עדיין ''זוועות מאורגנות'' אלא בעיקר יוזמות של חיילים, משועממים, מתוסכלים או באמת בני-עוולה.
ולמסך הבערות. חזרתי השכם והערב ואמרתי שאכן קורות זוועות לפעמים, ודוגמת היולדת הוא אכן מצערת. אני טוען שמספרן אינו כה גבוה ואני חוזר ואומר שהן אינן תוצאה של מדיניות מאורגנת.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש