|
התושבים לא יקבלו את עשרת אלפי האירו כיוון שהם כבר קיבלו אותם קודם, או למען הדיוק לוו אותם קודם. עכשיו פוטרים אותם מלהחזיר אותם. להבנתי, הקיצוצים והצמצומים לא מיועדים לממן את החזר החוב אלא להביא את המדינה למצב של חיים בהתאם להכנסותיה. אותם 800 אירו במקום אלף הם מה שהעובד הזה היה אמור לקבל מלכתחילה, והוא צריך להיות מרוצה מכך שבמשך תקופה מסוימת הוא עשה סיבוב על חשבון חבריו ברחבי האיחוד האירופי במקום לכעוס שהחגיגה נגמרה. הציטוט שהבאת של האיש שמבין שצריך לקצץ אבל חושב שזה צריך לחול על אחרים מדבר בעד עצמו.
לגבי "עובדי הציבור ההגונים שמשלמים את המחיר", כדאי לזכור קודם כל שבלי חבילת הסיוע לא יהיה לממשלה מאיפה לשלם להם והם ייאלצו לוותר לא על שתי משכורות מתוך הארבע-עשרה השנתיות אלא על כל הארבע-עשרה. מעבר לכך, לפי התאורים, אותם עובדים נאמנים אולי לא התעשרו אבל בהחלט נהנו מחגיגת הבזבוז (ארבע עשרה משכורות ופנסיה מגיל 61 הן רק ההתחלה של רשימת הצ'ופרים). וחוץ מכל זה, לא בטוח שיש ביוון עובדי צבור הגונים. אם יצא לך לקרוא את הכתבה בניויורק טיימס השבוע על השחיתות שם (http://www.nytimes.com/2010/05/02/world/europe/02eva...) יכולת לראות שהשחיתות היא הסטנדרט ולא היוצא דופן בין עובדי הצבור ביוון.
|
|