בתשובה לאסף עמית, 24/01/02 17:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
עזוב, אין לי זמן לצערי לנהל עוד ויכוח בלבני כרגע. אם זה משנה, התכוונתי ל: "כל יום שבו ממשיכה המנהיגות הנוכחית לעסוק רק בטקטיקה צבאית ובתכנון פעולות נקודתיות של תגמול ונקם, מקרב את נקודת האל-חזור." טענתי תהיה, מן הסתם, שלמדיניות (שגם היא סינרגיה של מדינויות מנוגדות) יש מטרות ארוכות טווח. אבל כמו שאמרתי, אני מפסיק חד-צדדית את המשך הדיון בסוגיית המדיניות. אולי בהזדמנות אחרת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אין בעיה, תיארתי לי שכבר נמאס לך לחזור על אותם דברים שוב ושוב. בכל זאת, רק לשם הבהרה, לא התכוונתי לטעון בהכרח שלמנהיגות שלנו אין מטרות ארוכות טווח, אלא שלאזרח פשוט כמוני נראה שהם מתעסקים רק בטקטיקה. כאשר שואלים את ראש הממשלה או שרים בכירים בממשלתו מהן מטרות הממשלה בטווח הארוך, הם מתחמקים כביכול ממתן תשובה עניינית לשאלה ומעדיפים לחזור ולהזכיר ש''כרגע אנו נמצאים במצב של מלחמה'' וגו'. יתכן שזה שלב הכרחי בדרך לאותן מטרות עלומות, אלא שכל עוד הציבור אינו מודע לקיומן, הוא ממשיך להיסחף במדרון המוביל אל מה שאני חושש שעלול להיות חורבנה המוחלט של המדינה. גם כשסוף סוף יגלו המנהיגים לציבור הרחב שבעצם יש אסטרטגיה ויש תוכנית שמטרתה לשפר משמעותית את המצב, לא בטוח שיהיה אצלנו מי שירצה להקשיב - שלא לדבר על הצד השני שגם הוא מתקדם במדרון השנאה בקצב הולך וגובר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הוא דיבר על תיאטרון כאפשרות *של גשר* - 'אפשר להגיע להבנה' היא ניגשת אליו נרגשת..." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |