|
הטרור החל בטרם ה"כיבוש". גם בשנות ה-50 היה טרור כנגד אזרחים קשה מנשוא. הגמביט התעמולתי של הצד השני הוא שהוא מראה מעין חתכים של מחזות לא אסטטיים (כגון היולדת הנעצרת במחסום), דבר המסיח את הדעת מכך שהמחסום הוצב כתגובה לטבח אזרחים במטרה למזערו, ולא כפרית שרירות של כובש דמים מטורף. אין סימטריה בין הפורע ובין המתגונן בפני הפריעה.
הנחתך שאילו הייתי בצד השני, הייתי עוסק בהסברת עמדות הג'נוסייד שלו בשילוב להתממות המקובלת הינה מופרכת.
מעצר רווח ודיכוי כבד של עיתונאים ואינטלקטואלים מצד הרשות לא היו מעודדים אותי להשאר. כך גם לגבי השחיתות והעריצות הקשות מנשוא, כמו גם אווירת האנרכייה, המיליציות והצבאות הפרטיים השונים, ושיסוי המון קשה יום וסובל כנגד מטרה חיצונית. דומני שאף אישתו של אבו-עמאר ברחה ממנו לפריז.
|
|