בתשובה לידידיה, 03/05/10 22:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
גם אני שמעתי בתכנית טלויזיה את אלון בן דוד מאשר שיש לו מסמכים סודיים ואם היו שופטים על זה, הוא היה מבלה את מרבית חייו בכלא. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני בכלל לא מדבר על משפט לעיתונאי. התייחסתי לצורך של מערכת הביטחון לשמור על מסמכיה הסודיים בסוד. אם ידוע לצבא על מסמך סודי שמוחזק בידי בן דוד, ושהגעתו לידי גורמים עוינים עשויה לגרום לנזק בטחוני, הייתי מצפה שהמסמכים יושבו. אני מקווה שהבהרתי שאני לא מתכוון למסמכים מסוג ''שטרן-לפיד-דיין''. שם היתה הדלפת מסמך ''שמור-אישי'', שלא גרם לנזק בטחוני. במקרה הזה, היה צריך לדעתי להעמיד את שטרן לדין פלילי, אבל לפיד פטור מכלום (חוץ מתשלום בגין לשון הרע בהתגוללות המגעילה שלו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סביר להניח שהגעתו של המידע שבן-דוד (או בלאו) מחזיק בראשו לידי גורם עויין יזיק הרבה יותר מכל מסמך שאחד מהם מחזיק. האם היית מציע למערכת הביטחון למנוע מהם תנועה חופשית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, ממש כשם שלא הייתי מציע למנוע תנועה חופשית מחיילים משוחררים. אני מציע למנוע מהם להחזיק מסמכים שאבדנם מסוכן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא? אם מניעת נזק הוא ערך עליון אז ברור שהוא עליון גם על מניעת חירותם של חיילים "משוחררים" (משוחררים? משורה, כמו שאמר מי שאמר, ישחרר רק המוות). מצד שני, אם יש עוד כמה ערכים שצריך לשכלל ביניהם, אז האם חופש העיתונות והיכולת של הציבור לבקר את הממשלה על סמך מידע שלא היא בוחרת אם לחשוף או לא איננו ערך חשוב מספיק? אני מעדיף לחיות במדינה שבה מידי פעם בורח איזה מסמך סודי, ואפילו מגיע לאוייב, מאשר במדינה בה אף אחד לא יודע מה הצבא עושה (הייתי מציע לך גם להתחשב בעובדה שגם במדינות בהם אין עיתונות חופשית מידע סודי מגיע לאוייב מידי פעם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מניעת נזק בטחוני אינה ערך עליון. חופש העיתונות הוא ערך חשוב, אבל גם הוא אינו עליון. לפיכך יש מקרים בהם צריך לפגוע בו לטובת מניעת נזק. אם נחזור לעניין ''מידע בראש'', לא אפסול מראש איסור על עובדים בעלי סיווג בטחוני גבוה לצאת למדינות מסוימות גם תקופת-מה אחרי סיום העסקתם (אם אני זוכר נכון, חתמתי בעצמי על מסמך כזה). במקרים קיצוניים, ייתכן שיינקטו צעדים אחרים (למשל, על ואנונו נאסר לצאת מהארץ). הכל צריך להיות במידה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והנה ענית לעצמך תגובה 542220 לדרוש מעיתונאי להסגיר את כל המידע שלו ואת כל מקורותיו זה לא במידה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ביקשו מבלאו ''להסגיר את כל המידע שלו ואת כל מקורותיו'', ביקשו ממנו להחזיר מסמכים. זה בהחלט עשוי להיות במידה, ותלוי בסכנה הנשקפת מדליפת המסמכים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפעם האחרונה שהוא החזיר מסמכים המקור שלו מצא את עצמו עומד לדין על ''ריגול חמור''. מכאן קל לראות למה קיים חשש שהסגרת כל המסמכים שברשותו עלולה להוביל לתביעה כנגד מקורות נוספים. יותר מזה, זה ודאי יוביל לצמצום שיתוף פעולה של מקורות עתידיים איתו או עם עיתונאים אחרים מסוגו. אני לא רואה כאן שום מידתיות, בעיקר בהתחשב בעובדה שכאמור הוא לא העיתונאי היחיד שמחזיק מסמכים סודיים, ורואה סיבה גדולה מאד לפקפק באיכפתיות של המערכת לגבי המסמכים עצמם. ההתנהגות שלהם מביאה אותי למסקנה שהמטרות שלהם היא הפחדת עיתונאים שלא משתפים פעולה, הפחדת אנשים שחושבים להדליף מסמכים, וסגירת חשבון עם כל מי שהדליף מסמכים. אני לא מוצא בזה מידתיות, אני רואה בזה העמדה של ערך אחד בעליון באופן מוחלט מעל ערך אחר. ולגבי הסכנה הנשקפת מדליפת המסמכים, חשבתי שכבר סיכמנו שהיא גדולה יותר כשהם נמצאים בלשכתו של אלוף הפיקוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בינתיים, עוד לא נתת סימוכין לטענה ''הוא לא העיתונאי היחיד שמחזיק מסמכים סודיים''. בנוסף, לא כל המסמכים הסודיים שווים בנזק שהם עלולים לגרום. מכיוון שאין לך (ולי) מושג מה יש במסמכים הנוספים, אין לי כלים לקבוע את היחס ביניהם. אני מציע להפקיד את ההחלטה בידי הגורמים המוסמכים (היועץ המשפטי לממשלה, בתי המשפט). לא סיכמנו שיש סכנה גדולה יותר בלשכת אלוף הפיקוד. כתבתי שזה ''לא רלוונטי'', אבל זה היה רק הניסוח השני שלי. במקור כתבתי שאתה מבלבל במוח, אבל מכיוון שזה באמת לא רלוונטי, שיניתי את הניסוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה בראיון בערב חדש, אני לא מוצא העתק שלו ברשת, תצטרך לסמוך על הזיכרון שלי ושל איציק. גם למערכת הביטחון אין מושג מה יש במסמכים. ברגע שתפקיד את ההחלטה בידי ''הגורמים המוסמכים'' כבר קיבלת את ההחלטה. אם היה אפשר למצוא איזה גורם צד שלישי (שמקובל על שני הצדדים ואיננו גורם ממשלתי) נראה היה לי שאפשר היה להביא את הכל לידי פתרון (ושוב, עצם העובדה שמערכת הביטחון לא מסכימה לקבל צד כזה, רומזת שוב לגבי המטרות שלה). ברגע שאמרת שזה ''תלוי בסכנה הנשקפת מדליפת המסמכים'' אמרת שזה רלוונטי. אני חושב שהעובדות מראות שאני לא מבלבל במח, אבל כמובן שאתה מוזמן לנמק ולשכנע אותי שאני טועה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לסמוך? על מה? כמו שעולה מהתיאור של איציק באתר שקישרת אליו קודם, בן דוד לא טען שיש ברשותו מסמכים סודיים, ודאי לא "סודיים ביותר", ודאי לא מסמכים שהדלפתם עלולה לפגוע בבטחון המדינה. אני מתחיל לחשוש שמה שכתבת בתגובה 542222 אינו נכון. אני מנחש שדווקא יש למערכת הביטחון מושג מה יש במסמכים, ואני בטוח שיש לה מושג מה עשוי להיות בהם. מצטער, אבל בענייני חיים ומוות אין לי ברירה אלא להעדיף לסמוך על הגורמים המוסמכים ולא על בלאו. לשם כך הם מונו, וזה תפקידם. אני חושב שהעובדות מראות שאתה מבלבל במוח, אבל אין לי עניין לשכנע אותך שאתה טועה, כי מבחינתי אתה סתם אייל אלמוני חסר חשיבות שמנפנף בטענה שהיא מופרכת על פניה. אם יש כאן כותב קבוע שמעוניין להצטרף, אני מוכן להמשיך איתו את הויכוח בנושא זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יש למערכת הביטחון מושג מה יש במסמכים, אז היא לא באמת צריכה אותם, כל מה שהיא צריכה לעשות זה להפוך אותם ללא רלוונטים. אם בענייני חיים ומוות אתה תמיד תסמוך על רק מערכת הביטחון, אז איבדת את המידתיות מ תגובה 542237 . הם תמיד יגידו (והם תמיד אומרים), על כל דבר, שזה עניין של חיים ומוות. בגלל שאתה רומז שמיצאת את הדיון, אין לי מה לעשות מלבד לחזור על תגובה 536786 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, יש לך פרטים שיתנו תוקף לתגובה 542222 אתה מתעלם (שוב) מכך שלא ביקשתי להשאיר את ההחלטה בידי מערכת הביטחון בלבד. יש גופים אחרים שתפקידם להגיע לאיזון הנכון. מיציתי את הדיון בטענתך "המסמכים בטוחים יותר אצל בלאו מאשר בלשכת האלוף". הציטוט בתגובה 536786 מלא הוד ושגב, אבל מה לעשות שהחיים לא פשוטים, ותמיד מוותרים על משהו, לפעמים זה על מעט מהחירות. אני לא תש"חיסט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאתה מתדיין עם אלמוני, איך אתה יודע עם מי אתה מדבר? לא ברמה של "שם פרטי שם משפחה" - עד כמה שאני יודע "ידידיה" זה הכינוי באייל של מוישה אופניק ועד כמה שאתה יודע "הוגג" זה הכינוי באייל של חסנין הייכל. אני מתכוון - איך אתה יודע שהאלמוני שאתה עונה לו הוא זה שפרסם את תגובה 542222 או תגובה 536786 ? אני לא שואל כדי לומר שאינך יודע - כמה פעמים קראתי דיונים בהם נראה היה שמגיבים יודעים להבחין בין אלמוני לאלמוני ולשייך תגובות שונות לאותו המגיב ורציתי לשאול אם יש כאן איזה סוד או טריק שלא גיליתי. תודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע, רק מבין מההקשר ולפעמים מנחש. זו אחת הסיבות שאני לא כל כך אוהב לדון עם אלמונים. אני בכל זאת עושה את זה כשנראה לי שיש סיכוי סביר לסיים את הויכוח במהירות - למשל כאן, קשה לי לראות איך האלמוני יכול להצדיק את תגובה 542222 . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחד הדברים שראינו בפרשה הזו הוא שלפעמים החזרת המסמכים יכולה להיות די דומה לחשיפת המקורות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפעמים, כפי שציין דחוח-הלוי והזהיר מרמרי, גם פרסום צילום המסמכים עשוי להביא לחשיפת המקורות. צריך לשקול כל מקרה לגופו, ובמידת האפשר להגיע להסכמה מאוזנת. ייתכן שיש מקום גם לפתרונות ביניים (סתם לדוגמה: הפרקליטות תקבל את המסמכים לידיה, תעביר לצה"ל רק את מספרם השוטף ותשמיד אותם). דרך אגב, אני מנחש שהחוק היבש עומד לצד הצבא ומאפשר החרמת המסמכים מבלאו בלי טענות ומענות. אולי עו"דית הבית יכולה לעזור? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |