בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר, 30/04/10 0:02
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נכון שמערכת המשפט בנויה כפירמידה ומזה מתחייב שרק מעטים יגיעו לערכאות הגבוהות. הרי לא יעלה על הדעת שכל עבירת תעבורה תגיע לבית המשפט העליון. לכן יש למערכת אינטרס מובנה שאנשים לא יגיעו לעליון אלא כשהם מאמינים בלב שלם בצדקתם - עד כדי כך שהם מוכנים להסתכן בהחמרת העונש. כשהעובדה הזאת ברקע, השאלה היא אם הציבור סבור שכאשר יגיע לעליון עם טענה מוצדקת, טענתו לא תישמע ועונשו יוחמר באופן אוטומטי. אם אנחנו מאמינים שיש שופט/מחט אחד כזה - צריך לתקן אותו. אם אנחנו מאמינים שזה המצב באופן כללי, אז אנחנו מאמינים שהמערכת מושחתת וצריך לפרק אותה. אני התייחסתי למשפט של איציק: "אבל הדעה היתה שאם החייל יחטוף 35 יום בכלא אצל המג"ד, הוא יקבל 70 יום בבית דין." אם זו הכללה כמו שזה נשמע, אז זו קביעה שהמערכת מושחתת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
או שהמג''ד מקל בעונשו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם המג''ד מקל בעונש שלא כדין, אז המג''ד הזה מושחת. אם ''הדעה הייתה'' שכל המג''דים מקלים - אז הייתה דעה שהמערכת מושחתת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשכתבתי "אבל הדעה היתה", התכוונתי שזה מה שחשבו או "ידעו" החיילים. כמובן שהדברים לא התייחסו לאי חבישת כומתה. למשל כשהיינו במחנה גדעון ושכבנו מארבים בעמק בית שאן, לקחו 6 חברה' ג'יפ סיור ונסעו לבלות בבית שאן. שניים מהם קיבלו 35 ימי מחבוש והאחרים-21. על עברה כזאת היו יכולים לקבל עונש כפול בבית דין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה הקונקרטי של מדינת ישראל, אני חושב שהציבור סומך על העליון מבחינת צדק פרטי - וכנראה גם על המחוזי והשלום (אם כי במידה פחותה) - אבל לחלוטין לא סומך על בית הדין לתעבורה (ובמסגרת גל הנוסטלגיה השוטף את האייל, דיון 1505 - דווקא לא החמירו בעונש, אבל גם לא היה מי יודע מה צדק). מה זה אומר בנוגע ל"המערכת מושחתת"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיפור של נבו (מצחיק!), הגם שהוא כנראה אופייני, לא מעיד על "מערכת מושחתת". אולי חלמאית, קפקאית, לא יעילה. אולי זה מעיד על העובדה שיותר מדי אנשים בארץ עוברים עבירות תנועה ומנסים לסבן את המערכת - לכן כשנקלע לתוכה איש תם וישר היא לא מטפלת בו יפה. אבל אם הציבור לא חושד ששופטי התעבורה מחמירים או מקלים או סתם מתעללים בו ביודעין ובזדון, אז לא מדובר בשחיתות ולא בחשד לשחיתות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אספר לך סיפור ואתה תשפוט: חבר שלי, מנהל מפעל, נתפס במהירות מופרזת. נפגשנו במילואים והוא סיפר שתפסו אותו וקיבל שלילה. שאלנו אותו איך הוא נהג למילואים אם קיבל שלילה ותשובתו היתה שקיבל שלילה חוץ מאשר ברכב המסויים שאיתו הגיע- בו עשה את עברת המהירות. לשיפוטך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי (1), אתה מדבר על שלילה מנהלתית ע"י המשטרה ולא ע"י בית המשפט לתעבורה, (שמגיעה אחר כך). רשיונו של ה"טייס" נלקח במקום ע"י השוטר רושם הדו"ח, אבל הוא מקבל רשיון זמני שמאפשר לו לנהוג ממקום האירוע עד לביתו, כדי (בין השאר) שלא יווצר במקום האירוע צובר גדול של מכוניות שייתקעו את התנועה. מועד פקיעת תוקפו של הרשיון הזמני נתון למשא ומתן ותלוי בנסיבות. במקרה של חברך, התאפשר לו, כנראה, להגיע למילואים (2). (1) כמי שהיה והווה "טייס טבעי" על הכביש עוד מטרם היה לו רשיון טייס [מעל הכביש] ועד אחרי שהפסיק להיות לו כזה, ולכן בעל ניסיון בנושא. (2) ואולי אחר כך להחזיר את הרכב הבייתה בחופשה הראשונה, אם כי בכך איני יכול להיות בטוח, כי בכל המקרים הפרטיים שלי, לא הייתי בדרך למילואים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |