בתשובה לאפופידס, 23/04/10 14:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לו הייתי מסכים אתך עובדתית, כנראה הייתי מסכים גם עם המסקנות. לגבי היחס של ישראל לחיילי אויב זו (לדעתי) הסטה של הדיון. הדיון היה היחס של ישראל לאוכלוסיה כבושה ולאוכלוסיה באיזור בו מתבצעת פעולה צבאית. אני לא מסכים עם קביעתך שישראל היא "מדינה המתייחסת לערביה טוב מכל מדינה אחרת בה הם נוכחים בשיעורים כאלה (לפחות) באוכלוסיה". כשאתה אומר "ערביה" אתה מתכוון לערבים אזרחי המדינה, או לאוכלוסיה הכבושה? כמוך אני מתנגד ונלחם בכל מי שכדבריך "עושה דה-לגיטימציה" לישראל, אבל צריך להכיר בכך שלא כל ביקורת היא דה-לגיטימציה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית התכוונתי ל"ערבייה" (שני יודים), ולא כפי שכתבתי שם. שנית, כוונתי לערבים אזרחי המדינה ולפחות עד תחילת האינתיפאדה של שנות ה-90', גם לערביי השטחים. ייתכן שגם מצב הפלשתינים ביו"ש כיום טוב מאשר כמעט כל האוכלוסיות הערביות במזה"ת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> כוונתי לערבים אזרחי המדינה הגם שיש טענות על אפליה כנגד אזרחי המדינה הערבים, לא אתווכח אתך שגם אם כל הטענות נכונות עדיין יש מדינות רבות רבות בעולם המתייחסות למיעוטים החיים בקרבן גרוע יותר. הביקורת על ישראל היא כמובן על היחס לאוכלוסיה שחיה תחת כיבוש, ובמידה מסוימת היחס לאוכלוסיה החיה תחת מצור. לכן הנימוקים שנתת כנגד הביקורת על ישראל אינם רלוונטיים - הם לא התייחסו לביקורת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |