בתשובה לדב אנשלוביץ, 12/04/10 20:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
האם נפתחה חקירה נגדר ערוץ שבע, ומישהו הועמד לדין על ריגול חמור? שים לב שכאן מדובר על תוכנית מבצעית לפני ביצועה, ולא על חשיפה בדיעבד של פשע לכאורה. (קרדיט: יוסי גורביץ') |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אולי יש או היתה חקירה סמויה. לך יש מידע טוב יותר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהערכה גסה כתשעים אחוז מהתגובות שם הן עבירות פליליות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם נפתחה חקירה? אולי. תן עוד שנה - את ענת קם לקח שנה ומשהו למצוא להעמיד לדין, ופה תוך חמישה חודשים כבר אמור להיות כתב אישום? ובנוסף, אם יתברר שאותו מי שהדליף את המסמך הזה גם לקח עוד 699 מסמכים סודיים, או אפילו 99, יהיה כמובן יותר מקום להשוואה. ונטען לאחרונה גם, אגב, שחלק ממה שקם הדליפה קשור ב'עופרת יצוקה' *עוד לפני הביצוע*. ואני מניח שאפילו גורביץ' מסוגל להבין את ההבדל בין תכנית מבצעית נגד חמאס לתכנית מבצעית נגד אזרחי המדינה, ואני מניח להבין למה הדלפתה של תכנית נגד חמאס היא אפילו טיפ'לה חמורה יותר מהדלפתה של תכנית לאכיפת צווי הקפאה והרס כמה מבנים לא חוקיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יצא לי היום להעיף מבט בפס"ד ע"פ 1803/08 (ערעור של דוד שמיר נגד מדינת ישראל), וזו חוויה מומלצת כדי לקבל פרופרציה נוספת באשר לאיבוד שפיותם של דיסקין, הפרקליטות ועם ישראל. המקרה עצמו דן בקצין מילואים שיצר קשר עם משרד החוץ האירני והחמאס בניסיון למכור להם מידע סודי על תוכניות החירום של חיל הרפואה בזמן מלחמה. ריגול פר-אקסלנס. הוא הורשע, ונידון ל-5 שנות מאסר, ואז ערער על העונש - ולא בלי סיבה: השופט מצטט פסקי דין אחרים על מקרים דומים (מהם רבים לא פורסמו), בהם הושתו עונשים קלים הרבה יותר מחמש שנים על הנאשמים המורשעים. אחת הסיבות לכך, לפחות, היא שהנ"ל הואשמו בסעיפים 114 ו-112 לחוק העונשין (מגע עם סוכן זר, וריגול), בעוד שאת קם בחרו להאשים סעיף *החמור יותר* 113 ("ריגול חמור"). לא "בלית ברירה", כמובן: תיאורים הולמים של מעשיה אפשר למצוא, למשל, בסעיף 117 ("גילוי בהפרת חובה" - עונש מירבי של שנה עד שלוש) או סעיף 119 ("גילוי בהפרת אמון" - עונשים הנעים בין ששה חודשים לשנה אחת). אכן, מתחזק הרושם שמדובר בקמפיין מחושב להרתעת עיתונאים ומקורותיהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או שלא ראינו עדיין את הסוף? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכחת לציין שגם שמיר הואשם בתחילה בניסיון לריגול חמור, והאשמה הופחתה למגע עם סוכן זר בעקבות עסקת טיעון (כמו ברוב המקרים האחרים). כמו כן, שמיר לא "הצליח" לרגל - בסופו של דבר, הוא לא העביר כל מסמך סודי (אם כי השופט ציין במפורש שאין בכך כדי להקל בעונשו). כמו כן, כתבת "ולא בלי סיבה", אבל אולי כדאי לציין לטובת הקורא המרפרף שהשופטים דחו את הערעור, באמרם על טיעוני המערער "אין בטעמים אלה כל ממש" וכן "העונש שהושת על המערער הוא איפוא לא רק הולם, אלא עומד לסברתי על הצד הנמוך". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שכחתי לציין. הפרטים שהוספת אינם עומדים בסתירה לדבריי, לא בתוכנם ולא ברושם שהם יוצרים. מטרתי הייתה לשים דברים בפרופרציות הראויות להן, לאחר שנטען כמה פעמים - כאן ובמקומות אחרים - שלפרקליטות לא הייתה ברירה אלא להאשימה בריגול חמור מכיוון שזו לשון החוק. מדובר בשטות. בין מעשיה של קם לבין ריגול אין דבר וחצי דבר, והחוק אינו כופה איש להאשימה בריגול חמור למרות זאת. כשאתה כותב "כמו ברוב המיקרים האחרים" גם אתה שם את מעשיה של קם ואת אותם מיקרים אחרים, שלהם אפשר לקרוא ריגול גם בעברית ולא רק בשיחדש, באותה רובריקה. במיקרים כגון אלה של דוד שמיר, הגיוני - בהתאם לנסיבות - לפנות בכתב האישום לסעיף העוסק בריגול חמור, ובעסקת טיעון לסעיף מקל יותר. במקרה של קם אין בכך שום היגיון, מחוץ למערכת ההרתעה שמפעילה מערכת הבטחון על עיתונאים ומקורותיהם, ושיקולים של יחסי ציבור. הרי אפילו הסעיף המדבר על ריגול-סתם מופרך לחלוטין. איך היו נראות כותרות העיתונים אילו קם הייתה מואשמת באשמה סבירה יותר? במקום "החיילת-המרגלת" האם היינו רואים "החיילת-המגלה-בהפרת-חובה"? איך היה הנראה הדיון הציבורי? מה היה במוקדו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סעיף "גילוי בהפרת חובה" אינו מתאים למקרה דנן: סימן ד' - ריגול (הכולל את סעיף "ריגול חמור") דן במסירת ידיעות *סודיות* *הנוגעות לבטחון המדינה* סימן ה' - סודות רישמיים (הכולל את סעיף גילוי בהפרת חובה) דן במסירת ידיעות *ללא סמכות כדין*. זה סעיף רחב יותר וחמור פחות. לדוגמא, הוא יכול לחול על פקיד במשרד האוצר שמפרסם מסמך עמדה פנימי, כאשר ההחלטה על הפרסום היא בסמכות דוברות משרד האוצר (הווה אומר, המסמך לאו דוקא "סודי"). הווה אומר, ידיעות שהן גם סודיות באופן פורמלי, וגם נוגעות לבטחון המדינה נופלות תחת סימן ד'. שורה תחתונה, מדובר בחיילת שגנבה במזיד 2000 מסמכים סודיים ממשרד אלוף פיקוד מרכז, והעבירה אותם לעיתונאי. הפרטים האלו כתובים בכותרות המשנה, ואין שום חולק עליהם. ההודעות שלך הן המקום היחידי שמנסה לעשות ספין סביב המונח "ריגול". הדיון הציבורי נסוב סביב חומרת הדליפה, והחשיבות לכאורה של המטרה שלמענה הודלפו המסמכים - ולא סביב השאלה האם ענת קם היא סוכנת של החיזבאללה. לא ברור מדוע אתה ממשיך להתעקש שהמעשה עצמו הוא מינורי אבל לפחות אני מקווה שאתה כבר לא סבור שהורדה בדרגה זה עונש מספיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אין שום חולק? משרד הבטחון פרסם משהו וכבר אין מאן דפליג?מה ההבדל בין גניבה סתם לגניבה במזיד? הדיון הציבורי מתנהל סביב מה שפרסמה מערכת הבטחון. האם מערכת הבטחון ידועה כאומרת אמת, לעולם אינה מפריזה או משתמשת במניפולציות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ענת קם וסנגוריה לא הכחישו את הטענה הזו. אם היא לא הוציאה כזו כמות של מסמכים, אפשר לנחש שהיינו נתקלים בסנגורים מתראיינים תחת כל גבעה רמה ועל כל עץ רענן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאיזה סעיף בכתבה אתה מכוון? (קראתי אותה בעבר, והצצתי כעת שוב, ואני לא מוצא בה סתירה לדבריו של טווידלי) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלפיים מסמכים מסווגים, מהם 700 סודיים פלוס. אני מבין שעם גניבת 700 מסמכים סודיים ו-1300 'שמורים' אין לך שום בעיה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה אין לי בעיה. בגלל שחיילת הוציאה מסמכים אז כבר מותר לקבל בהבנה האשמה בריגול חמור שהעונש יכול להגיע למאסר עולם? נמאס מהתנהלות של השב"כ והפרקליטות של ניפוח מכוון של האשמות כדי להגיע בסוף לעסקת טיעון. זה מתאים למישהו שתובע מישהו אבל לא למדינה. כשהמדינה נוקטת בפרקטיקה הזאת היא במודע נוקטת בדרך שיקרית. אנחנו התרגלנו לא להבחין בשקרים או להתייחס אליהם בסלחנות כמשהו לגיטימי מדוע ניפוח מכוון של כתבי אישום נתפס בעינינו כלגיטימי. בנושא אחר, כך בזמנו דחו במשרד האוצר את החזרי המע"מ מדצמבר לתחילת ינואר והעיתונות המפוארת שלנו קבעה שזה לגיטימי. השווה את כתבי האישום נגד טלי פחימה וריאד סלאח לעומת פסקי הדין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה נמאס, למי נמאס? זאת טקטיקה יעילה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיילת (במקום מסויים ברשת כתוב שהייתה קצינה. מישהו יודע ?), שהוציאה מסמכים מסווגים שהייתה חשופה להם בתוקף תפקידה, ומסרה אותם לעיתונאי, ובנוסף לכך גם ידעה (לדבריה), שעיתונאים שהצנזורה אוסרת עליהם לפרסם, נוהגים להדליף לחברים עיתונאים בחול את החומר, בצעה פשע מאד חמור בעיני, שאולי מגיע עליו אפילו מאסר עולם. אני חושב שכל מי שהיה חשוף למסמכים מסווגים בתוקף תפקידו, החומרה שבחשיפתם נמצאת אצלו בדם, והוא לא מעלה מחשבה כזאת בראשו. אם עשתה זאת בגלל אידיאולוגיה, אולי באופן כללי עשתה מעשה שיכול להתפרש אצל בעלי אידיאולוגיה דומה כ"טוב", אבל בכל מקרה היא צריכה לשאת בעונש, ואסור להפחיתו בשל נימוק כזה. גם יגאל עמיר רצח בגלל אידיאולוגיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא הודחה מקורס קצינות. איזה מזל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולי נמאס מנטל המס, אז מה? וחוצמזה, אין ספק שאכן "התרגלת", ושניפוח של כתב אישום נתפס בעיניך כלגיטימי. שהרי אני מתקשה למצוא את מחאותיך הזועמות על עונשים חמורים יחסית שהונחתו על פושעים מתנגדי התנתקות (כגון אלו שניסו לחסום את נתיבי איילון בהצתת רכב, וקיבלו יותר מאסר מאנשים שממש הורשעו בגרימת מוות ברשלנות). כי איך אמר את זה מרטין נימולר? כשבאו לקחת את מתנגדי ההתנתקות שתקתי, כי כולם פשיסטים לא דמוקרטיים תיאורקטיים עם רעיונות מעוותים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השרשור דן במה שענת קם עשתה ו*הודתה בו*: גניבת 2000 מסמכים מסווגים מלשכת אלוף פיקוד מרכז. הלינק שהבאת אינו רלבנטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה כתבת "והודתה בו" במרכאות? האם היא הודתה בהוצאת 2000 מסמכים או בהוצאת מסמכים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלי זה לא מופיע במרכאות אלא בין שתי כוכביות, מה שמקובל כאן כ*הדגשה*. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסוף יתברר שהיו שם רק 1999 מסמכים והשמאל יוכל לחגוג על עלילת הדם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו טוף. יש מערכות קדושות שלעולם לא תטיל בהן ספק, אשריך וטוב לך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה שלא יטיל בהן ספק?! שיטיל ספק במערכת המשפט כל רגע - ובלבד שיטיל ספק גם בדברי הנאשמים. הרי זה הטיעון הרווח במשפחות הפשע - שמערכת המשפט והאכיפה מתעללת בהן. אז מי שמטיל ספק בדברי אסי אבוטבול או ענת קם לעולם לא מטיל ספק במערכת המשפט? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה מניח שמי שמטיל ספק במערכת המשפט מקדש את דברי הנאשמים? הכל משחק סכום 0? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בדיוק מה שאני לא מניח. ואני רואה שאתה מטיל 100% ספק במערכת המשפט ו-%0 ספק בענת קם. אז אני תוהה אם אתה מכיר אותה אישית, או שמעולם לא שמעת על נאשם שלא מדייק בדיוחיו, או שלא ידוע לך על מקרה (ולו אחד) שבוא מערכת המשפט לא עיוותה את העובדות. ובקיצור, למה אתה מטיל ספק רק בצד אחד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא. אני פשוט מעלה ספקות. מדוע אני מעלה 100% ספק במערכת המשפט (בטחון) ו-0% בענת קם? האם ראית טיעון שלי שענת קם לא גנבה שום מסמך והכל עלילת דם? אז מי במחילה מכבודך מעוות את העובדות? מערכת המישפט, ענת קם או אתה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי, רק לא אני! אולי פיספסתי ולא הבנתי את מה שלא כתבת. ===>"האם ראית טיעון שלי שענת קם לא גנבה שום מסמך והכל עלילת דם?" האמת, לא ראיתי. אז אל תיתן לי לעוות את הדברים. תגיד אתה: האם יכול להיות שהעובדות שמפיצה מערכת הבטחון, הפצ"ר, והיועץ המשפטי, בעניין ענת קם, נכונות? האם אפשרי (רק אולי!) שענת קם וסנגוריה מסתירים מידע כדי להציל אותה מעונש חמור? האם יש לך סיבה מבוססת להאמין לקם יותר מאשר ליועץ המשפטי (זה המוסד המקורנף שהפיל נשיא וראש ממשלה מכהנים, והכניס שרים לכלא)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבתי *והודתה בו*. גם כתבתי שאין חולק על העובדות - זה כולל את פרקליטיה של קם. ואתה לא באמת מטיל ספק, אתה פשוט מעלה ספקולציות הנובעות ממשאלת לב, ומשאיר לאחרים להראות לך שזה לא כך. ואם כבר אתה טוען שאינך מטיל ספק רק בפרקליטות, יהיה מעניין לשמוע באיזה חלק מגרסתה של ענת קם אתה מטיל ספק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובאיזה חלק מגירסתה אתה מטיל ספק? אני לא יודע את גירסתה ולכן ממילא אינני מתייחס לגירסתה. אתה יודע? הצלחת לדבר איתה? למרות שפעם בצעירותי האמנתי לצבא, היום אני יודע שהשקר הוא חלק אימננטי מהמערכת הצבאית. לא נורא, כמעט של כל מערכת בטחונית בעולם ולאורך ההיסטוריה. כנראה שקיימת איזו תחושה פנימית שהבטחון הוא נושא קדוש שמותר לשקר בשבילו במצח נחושה. יצחק שמיר: בשביל בטחון אני מוכן לשקר. אינני מתכוון שהמ"פ X מהצנחנים הוא שקרן. אני מניח שיש גם דוברי הרבה אמת בצבא והמון אנשים טובים. אתה יכול לפגוש את קלות השקר בצבא הרומי במגעם עם השבטים הברבריים, בצבא הבריטי הקולוניאלי, בצבא הצרפתי בפרשת דרייפוס ובמלחמת אלג'יריה, בשב"כ אצלנו (בעניין קו 400), דובר צה"ל...אשאיר לעצמי את הנסיון שלי. יש לי איזו תיאוריה בנושא אבל אשאיר אותה אצלי לעת עתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמרה המיוחסת תכופות לשמיר היא ''למען ארץ ישראל מותר לשקר''. אינני יודע אם הדברים אכן נאמרו על ידיו, ואם כן, באיזה הקשר נאמרו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה לא מתייחס לגרסתה (שפורסמה בתקשורת), מדוע כתבת שאינך מייחס לה 100% אמינות? הרי לא יתכן שסתם זרקת טענה בלתי מבוססת לצורך הויכוח. הנאום חוצב הלהבות אינו רלבנטי. בפעם האלף, אין חולק על העובדות במקרה דנן. אבל אני באמת חושב שנסתפק בדברים האלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מערבב כאן רגשות וכעסים . גירסתה פורסמה בתקשורת- האם שמעת אותה מדברת? שוב אני חוזר: אינני מייחס כמוך 100% אמינות לתקשורת . אתה יכול להתייחס לגרסת הארץ כי היא פורסמה ומערכת הבטחון כי היא באה מפי מערכת המשפט. אלו הדברים ששמעת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם המסמך הזה הודלף ע''י חייל שבמסגרת תפקידו איפשרה לו המערכת להחשף למסמך כזה, והוא לקחו ומסרו לעיתונאים, הוא עבר עבירה דומה לזו שעברה קם. את זה אני אומר למרות שהמסמך הזה קשור באיזו מלחמה שעורך הצבא לא כנגד אויב, אלא עוסק באיזו פעולה משטרתית שאינה קשורה בבטחון המדינה. בכל תגובותיי התייחסתי רק לענת קם, שמעלה בתפקידה, ולא לבלאו ולעיתון שעבד בו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד מרגל חמור http://b.walla.co.il/?w=/3050/1430029 | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |