|
||||
|
||||
מריפרוף זריז על הכותרות של תגובות הקוראים עולה כי קוראי ידיעות סלחנים הרבה פחות מקוראי הארץ. |
|
||||
|
||||
אחרי עניין הדיסק האובד הזה גם אני לא סלחני. |
|
||||
|
||||
אני חושב שהפרט האחר שהבאת לפיו ידעה שעיתונאים עוקפים את הצנזורה ע''י הדלפה לגורמים זרים, ולמרות שידעה זאת, גנבה את החומר ומסרה אותו לידי עיתונאי, חמור לעין ערוך מאובדן הדיסק, שנמצא בקטגוריה של רשלנות כזאת אחרת. יש כאן, משום מה, נטייה להקל בעניין הכוונה שמאחורי המעשה שעשתה. העובדות כפי שאני רואה אותן לא מקלות. לא מדובר כלל ב''קלות דעת''. זה בשום פנים ואופן לא נראה כך. |
|
||||
|
||||
מכיוון שהידיעות שהועברו לעיתונאי לא היו כאלו שלדעתי מסכנות את המדינה, האספקט הזה נראה לי דווקא הרבה פחות חשוב מאשר מה שאובדן הדיסק מראה - שלא באמת היה אכפת לה אם מישהו ייפגע; לפחות לא מספיק כדי לדאוג שהמידע אכן יגיע רק לעיתונאים. |
|
||||
|
||||
''מסכנות את המדינה'' זה משהו מאד מוגזם. איני יודע אם אפשר למצוא בכלל חומר שיש בו מידע שיכול ממש לסכן את המדינה, כלומר העברתו לידי האויב תביא לחורבן המדינה תוך זמן קצר. אנו מדברים על ''לגרום נזק'', ומסמכים שמקבלים סיווג סודיות, זה שנתן להם את הסיווג הזה, אכן חשב שחשיפתם עלולה לגרום נזק. ''לא היה איכפת לה שמישהו ייפגע'' זה, לפי מה שהתרשמתי, הרבה פחות ממה שהיא עשתה. |
|
||||
|
||||
אכן, מן הסתם לא התכוונתי לחורבן המדינה. בקשר לטיעון שסיווג סודיות ניתן אם ורק אם זה שנתן את הסיווג חשב שחשיפתם תגרום נזק למדינה - כמובן שאיני מסכים ואיני מאמין לכך. אני מאמין שנבלות רבות נכתבות תחת הסיווג הזה, ובשל העובדה שמדובר במעשי נבלה, לא בהצלת המדינה. למה? כי בצבא יש חארות כמו בכל שאר המין האנושי, וכשנותנים להם את היכולת, הם מנצלים אותה. |
|
||||
|
||||
האם עברו פעם תחת ידיך שלך (הפרטיות) מסמכים מסווגים, שסיווגם ניתן להם בגלל "חארות" ? |
|
||||
|
||||
לשמחתי לא. אפשר לתלות זאת בכך שהמסמכים היחידים שעברו תחת ידי היו של המפקדים האישיים שלי, שלא היו חארות והתעסקו בדברים משעממים. |
|
||||
|
||||
אז אולי תוכל להסביר לי משהו שיתכן ופיספסתי. אם בלאו פרסם את הכתבה עם צלום של מסמכים מסווגים ב- 11/2008, מדוע התפרסמה רק עכשיו? ושאלה נלווית - מהיכן קיבלו הכתבים בחו"ל את כל הפרטים? |
|
||||
|
||||
לא הבנתי. למה מי התפרסמה רק עכשיו? |
|
||||
|
||||
הפרשה כמובן. מתי התחילה החקירה של קם ובלאו? אגב, שמעת שאורין האץ', סנטור רפובליקני בכיר, הזכיר את שמה של הילארי קלינטון כמועמדת לביה"ש העליון? |
|
||||
|
||||
אני ממש לא בקיא בכל הפרטים, אבל ממה שהבנתי - אחרי פרסום הכתבה של בלאו השב"כ התחיל ללחוץ עליו מאיפה ידועים לו הדברים הללו ושיזהר לו. בסופו של דבר, אחרי משא ומתן ממושך, הגיעו איתו להסכם לפיו הוא יחזיר את המסמכים שיש בהם סכנה לביטחון המדינה. החזיר (50 מסמכים או משהו בסגנון). זמן לא רב לאחר מכן קם נעצרה. אפשר לעשות את ה-1+1. |
|
||||
|
||||
וזה לקח שנה וחצי? |
|
||||
|
||||
כאמור, לא בקיא בפרטים. אני לא אתפלא אם התשובה היא פשוט כן. |
|
||||
|
||||
מה זה אומר על דחיפות ועדיפות החקירה? |
|
||||
|
||||
מי חשב שזה דחוף ועדיף? לי אישית נראה שהם בעיקר מנסים להיכנס בעיתונאי ובמקור. |
|
||||
|
||||
איך זה מתיישב עם "זלזול לשמירתם ולחשיבות אבטחת תוכנם" ותגובה 540230 ? |
|
||||
|
||||
ראשית, לא ברור עד כמה הייתה לקם יכולת להעריך את חשיבות מה שהעתיקה, ולכן הזלזול חמור אפילו אם התמזל מזלה והיא לא נפלה על שום דבר חשוב. שנית, גם אם הועתקו דברים חמורים, הם לא ידעו את זה בזמן שהם הציקו לאורי בלאו על בסיס הכתבה שלו, שלא הסתמכה על מסמך ''חשוב'' אלא על מסמך ''מביך'', ומן הסתם לא רמזה שיש אלפי מסמכים שהועתקו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |