|
||||
|
||||
את דוד גרוסמן קראתי מזמן וצלחתי רק את הפרק הראשון.זה היה עוצמתי.את שואה שלנו קראתי בזמן האחרון והוא השפיע עלי מאוד. הרגשתי שבפעם הראשונה,מישהו מצליח לתאר לעומק את ההווי המשפחתי של משפחות דור 2 וחצי לשואה.את השתיקות והשיחות באידיש את ההשוואות של המחנות ומי סבל יותר..את הקרובים הלא ברורים שמסתובבים ביננו,את הסיפורים המזעזעים על משתפי הפעולה והסודות שמתגלים בכול פעם.לדעתי זו יצירת מופת. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |