|
||||
|
||||
אתה טוען בכנות, שהצבא הסורי והירדני היו רשלנים ושואפי שלום עד כדי כך שלא הכינו תוכניות(!) למקרה של התקפה על ישראל? ואם כן מהיכן המידע הזה? האם הירדנים והסורים פתחו את ארכיוני הצבא לעיונם של היסטוריונים מערביים? לשם ההבהרה, אם לצה"ל אין כיום תוכניות אופרטיביות לכיבוש רבת עמון וחצי האי סיני אני סבור שזאת רשלנות. |
|
||||
|
||||
יש הבדל אם איזה סרן במטכ''ל הסורי כותב תכניות למגירה לבין הכנת תכניות מפורטות ותרגולן. הצבא הסורי היה צבא קטן יחסית ובעל אופי הגנתי ערב מלחמת ששת הימים. אכן בדיעבד הסתבר שהם הזניחו את הכוח הצבאי ואחרי ששת הימים, הצבא גדל בהרבה. אולי הכת העלאוויית השלטת פחדה עד מלחמת ששת הימים לפתח צבא גדול מדי שמא זה יחליש את שליטתם- אבל זו רק ספקולציה שלי. מה שלא הבנתי זה ''רשלנים רודפי שלום''. אלו היו צבאות בעלי אוריינטציה הגנתית. הם לא עסקו ולא תרגלו תכניות ממשיות לכיבוש ישראל כי למרות מה שחושבים עליהם הם לא היו אידיוטים וידעו היכן הם חיים. ביום הכפורים הם עשו מאמץ ענק להחזיר לידיהם את רמת הגולן ביום וחצי וכשלו. |
|
||||
|
||||
תפקידו של צבא הוא להלחם ולתכנן תוכניות למלחמה, צבא שלא עושה את זה הוא רשלן. הצבא הסורי לא יכל כנראה להתמודד מול מלוא כוחה הצבאי של ישראל, אבל, כידוע הצבא הסורי לא אמור היה לפעול לבד אלא עם שכנינו, ובמתקפה כזאת, במיוחד אם היא הייתה מגיעה בהפתעה, היה לסורים סיכוי להגיע להישגים משמעותיים. העלאווים שולטים בסוריה מ1966. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |