|
אינני חושב שצריך להפריד בין השאלה התועלתנית ובין זו המוסרית. זאת בדיוק הסיבה שכתבתי שההחלטה צריכה להיות החלטה של הדרג הפוליטי שאמור לחשוב באופן מורכב וכולל. אבל אנחנו נמצאים בתקופה בה הדרג הפוליטי מאד חלש ןאןהב לכסות את ישבנו על ידי בקשת רצפטים מהדרג המיקצועי והפיכת תחומים פוליטיים למקצועיים. זה מזכיר לי סיפור מעברי שאולי סיפרתי כאן. בסוף שנות ה-70 או תחילת ה-80 כשהייתי בקיבוץ בעמק בית שאן, היה אצלנו מתנדב צעיר-הבן של אהרון יריב-ראש אמ"ן במלחמת ששת הימים. הוא לסוף שבוע ונתן לנו הרצאה. בהרצאה הוא סיפר שבאחת מישיבות הממשלה הוא נתן סקירה מודיעינית ובה פרס כל מיני אפשרויות ותרחישים. לאחר שסיים אמר לו אשכול:" נו אהרלה, כיסית את עצמך מכל הצדדים; מה אנחנו צריכים להחליט?" אהרון יריב ענה לו שזהו תפקידו של הדרג הפוליטי. כולנו יודעים כיצד נהג מחליפו- אלי זעירא שכבר הגיש תבשילים מוכנים. ההפרדה בין האספקט התועלתני והאספקט המוסרי בהתנהלות רווית התקשורת היתה אמורה לא להיות קיימת. לדעתי היא קיימת בגלל הפיכת החשיבה העיסקית לכה מרכזית ולגיטימית בתרבות שלנו. החשיבה המוסרית איננה אימננטית בחשיבה העסקית; היא אופציה אבל לא חובה וזהו אחד המומים הגדולים שהשיטה הקאפיטליסטית הכניסה לחיינו. זה לא שהשלטונות היו יותר מוסריים בעבר; ברגע שקיבלו החלטות שהיו גלויות לציבור ולדיון הציבור, היה ברור שהשיקול המוסרי נלקח בחשבון.
|
|