|
||||
|
||||
העיתונאי שפרסם את הידיעה ואת המסמך המודלף הוא אורי בלאו, ולמיטב ידיעתי, הוא עדיין חופשי כציפור דרור. מי שנרדף על ידי כוחות החושך היא בחורה ששירתה בצבא הכיבוש, ועל פי פרסומים זרים, ניצלה את שירותה שם להדליף מסמך סודי ביותר, הישר מלשכתו של אלוף פיקוד המרכז לעיתונאי הנ''ל. מה שאני ממש לא מבין, זה את הרעיון של צו איסור הפרסום, הן מצד הצורך בצו שכזה (הידיעה הרי כבר פורסמה במלואה), הן מצד האפקטיביות של צו כזה (מי שרוצה לדעת ממילא יודע) והן מצד השם הרע שהצו מוציא לישראל (לא שהשם שלנו היה כזה טוב לפני זה). אני כן אבין אם המערכת המשפטית תעניש את הנאשמת במספר דו ספרתי של שנות מאסר, למען יראו ויראו. |
|
||||
|
||||
אני לא מכיר את פרטי המקרה מעבר לקריאה מרפרפת במספר פרסומים ברשת. ובכל זאת, יש לי שאלה. אם אדם עובד בלשכתו של איש צבא ומגלה שאותו איש צבא משקר לציבור (ולא לממונים עליו) בעניין חשוב שאף נוגע לחיים ומוות, מה היית מצפה מעובד הגון לעשות? |
|
||||
|
||||
שאלה מצויינת. הייתי מצפה מכל חייל לשמור על החוקים והתקנות של המדינה ושל צה''ל, לפנות לסמכות הממונה (רמטכ''ל, משרד הבטחון ואולי אפילו לבית המשפט העליון) ולא להוציא מסמך מסווג לעיתונות. כאשר חייל מחליט שעליו לפעול בצורה ברורה בניגוד לחוק ולחשוף מסמך צהלי מסווג, עליו לצפות לעונש הקבוע בחוק. אני מעריך שיש סיכוי לא קטן שאני במקומה הייתי נוהג באותה הדרך. |
|
||||
|
||||
מעניין, הגארדיאן טוען שההגנה הצטרפה לבקשת איסור הפרסום. עוד שאלה שמעניינת אותי, היא האם דרכה של החיילת המשוחררת לתפקיד כתבת רכילות באתר שבבעלות העיתון שאליו היא הדליפה, קוצרה בזכות ההדלפה. |
|
||||
|
||||
היא עבדה באתר האינטרנט הזה, שבבעלות העיתון הזה, עוד לפני שהתגייסה לצבא. וחזרה לעבוד שם אחרי השחרור. אם נכון שהיא הדליפה הרבה-הרבה יותר ממסמך אחד, זה נראה כמו סיכום מראש, אולי אפילו לפני הגיוס, על הדלפת חומרים ממנה לעיתונאי. |
|
||||
|
||||
הסבר יותר פשוט: היא הכירה את העיתונאי עוד לפני גיוסה, בגלל העבודה באותו עיתון. כשהחליטה להדליף, השם שלו היה בראש הרשימה (ובעצם נדמה לי שקראתי, אולי אני חולמת, שהיא ניסתה לעניין גם עיתונאים אחרים בחומר). מאיפה המסקנה שיהה כאן "סיכום מראש על הדלפת חומרים"? |
|
||||
|
||||
קם ככל הנראה פנתה קודם לכתב ידיעות אחרונות יוסי יהושוע. ראי כאן: http://www.the7eye.org.il/articles/Pages/140310_The_... |
|
||||
|
||||
אז לא חלמתי, תודה. |
|
||||
|
||||
על פי מקורות זרים, אורי בלאו ''חופשי כדרור'' בגולה אחרי שנמלט משלטונות החוק הישראלים. המסמך הסודי ביותר שהיא הדליפה הוא מסמך בו מורה מפקד בצבא להוציא להורג אזרחים. להדליף מסמך כזה זאת החובה המוסרית של כל אזרח. צו האיסור לא נועד למנוע ממך לדעת על הידיעה, אלא למנוע ממך לדעת על דרכי הפעולה של מערכת הביטחון ועל הפתיחות שלה לביקורת ציבורית. האפקטיביות, כמו שאתה רואה, היא אדירה, אף עיתון לא מעז לפרסם את זה, ואפילו לפרסם את זה בחו''ל לקח כמה חודשים. |
|
||||
|
||||
מי שצריך לראות ולהתיירא הם אנחנו. מצב בו מישהו מגלה מסמך ממנו עולה כי מפקדי הצבא מתעלמים מהחוק והמשפט1, מפרסם אותו ללא גרימת כל נזק בטחוני2, ובמקום לזכות לצל"ש נשלח למספר דו-ספרתי של שנות מאסר, הוא בהחלט מפחיד. העובדה שאשכנזי ונווה עדיין מכהנים בתפקידם ולא יושבים בעצמם בכלא בעקבות המסמכים שפורסמו, הוא עוד נקודה לראות והתיירא ממנה. אורי בלאו חופשי כדרור? אתה צוחק? אורי בלאו מסתתר בחו"ל משירותי הביטחון הישראליים, וזה החלק הכי מפחיד בפרשה הזו. ועל עובדת היותו מבוקש גולה יש גם כן צו איסור פרסוםֱׂ! לא רק על מעצרה של ענת קם. 1 נדמה לי שאם מישהו מתכנן ומבצע הריגה ללא סמכות חוקית, הוא רוצח. 2 הפרסום של פקודת המבצע נעשה כשנה לאחר המבצע, ובאישור מלא וגורף של הצנזור הצבאי, שאישר את פרסום הכתבה כפי שהוגשה לו. |
|
||||
|
||||
ברור שזה מפחיד. אני לא נבהל מכך שהבחורה עומדת לדין, זה ברור, מובן וצפוי וכל טענה על מוסר, זכות הציבור לדעת, עבירה על החוק בחסות הרמטכ"ל וכד' צריכה להתברר בבית המשפט. אני כולי תקווה שבית המשפט יקבל את טיעוניה ויזכה אותה או במקרה הגרוע יקל בעונשה (אני לא נאיבי עד כדי לצפות להעמדה לדין של יאיר נווה ). אני מבועת מהנכונות של המערכת המשפטית לאשר מעצר ללא כל פרסום ולמעשה להרשות "העלמה" של אדם. זה החלק המפחיד בסיפור ואני מקווה שהידיעה בעמ' 7 של ידיעות אחרונות מיום 1.4.10 היא רק הסנונית הראשונה בנושא ושהסכר במהרה יפרץ. אם אכן אורי בלאו מבוקש, זה חדש לי ומוזר ביותר. הוא פרסם ידיעה באישור הצנזורה ולא ידוע לי על כל עבירה שנעשתה על ידו. גם במקרה זה, אני מקבל את זכותה של המדינה לחקור אותו כעד בנושא ההדלפה ואם הוא מתחמק ממתן עדות יש מקום לצו הבאה ואפילו לצו מעצר, זהו החוק. אני מאוד אתפלא אם המדינה מתכוונת להעמיד אותו לדין על פרסום ידיעה באישור הצנזורה. |
|
||||
|
||||
ייאמר משהו אחד, שהיא במעצר בית ולא במרתפי לובליאנה. כלומר, עם כל אי הנוחות שהדבר מעורר בי, והתמיהה למה לעזאזל מטילים על מעצר בית צו איסור פרסום וצו איסור פרסום על צו איסור הפרסום, זה עדיין רחוק מהמדינות שמעלימות עיתונאים: היא בבית, החברים והעמיתים שלה יודעים איפה היא, והציבור לא יודע שהיא נעצרה. זה הבדל די משמעותי מאשר מי שנעלם מהבית ואיש איננו יודע מה עלה בגורלו. עכשיו, מה שמתמיה אותי הוא למה ההגנה הצטרפה לצו איסור הפרסום. האם זו שיטה כדי להוריד את הפרופיל ולהשיג עסקת טיעון טובה יותר, או משהו? |
|
||||
|
||||
הנה עוד משהו מוזר\מעניין: מסתבר שהמעצר איננו מונע המשך עבודה ופרסום כתבות, כפי שמעידה הכתבה הבאה מ-4 במרץ: מתמיה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
לא יודע, מאיזו סיבה הנחתי שמי שבמעצר בית מנותק גם מהעבודה שלו. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
נו, כבר הבנתי שהנחתי לא נכון, הגם שלכאורה עיתונאי לא אמור לעבוד רק מהבית. |
|
||||
|
||||
well, כתבי ברנז'ה יכולים לעשות חלק ניכר מעבודתם בטלפון, עד כמה שאני יודעת. |
|
||||
|
||||
השמועות מדברות על כך שהבחורה צילמה והדליפה מעל אלף מסמכים. |
|
||||
|
||||
באלו אתרים אפשר לקרוא משהו על הנושא? |
|
||||
|
||||
תודה |
|
||||
|
||||
כאן: האתר הזה מעלה את טענת אלפי המסמכים שנמסרו לכתב הארץ אורי בלאו. אם הטענה נכונה והחיילת (קצת טפשי לא לציין את שמה אחרי שהוא מופיע בקישור שהבאתי, אבל חוק זה חוק) אכן מסרה לכתב הארץ אלפי מסמכים מסווגים אליהם נחשפה במסגרת תפקידה, והוא מצידו לא העבירם לרשות המוסמכת לנושא זה אלא שמר אותם אצלו, אז יש מקום לכאורה לעצור אותו ולהעמידו לדין על פגיעה בבטחון המדינה (ואותה על אחת כמה וכמה). |
|
||||
|
||||
סעיף 113 לחוק העונשין אוסר החזקה ופרסום של מסמכים סודיים.1 הצנזורה אמורה לפסול ידיעה אם יש ודאות קרובה לפגיעה בבטחון המדינה. שני התחומים האלו יכולים אמנם לחפוף אחד את השני, אבל לא בהכרח. 1 לא ציטוט מדוייק. אין לי את החוק מול העיניים ועברו כמה שנים מאז שהתעסקתי עם החומרים האלו. |
|
||||
|
||||
אגב, מעולם לא הצלחתי להבין איך הצנזורה בדיוק עובדת, אבל לא פעם נתקלתי בהתנגשות בינה לבין מחלקת בטחון מידע בצה''ל, כשגוף אחד מאשר והשני פוסל ולהיפך. |
|
||||
|
||||
אני מסכים איתך בכל הנקודות. לגבי הנקודה האחרונה, ראה מה יש למרמרי לומר בנושא: ובמיוחד את הפסקה: "וכבר קרה מקרה, בנובמבר 1993, שגורם בכיר בחיל האוויר הגיש תלונה פלילית נגד הפרשן הצבאי ראובן פדהצור, על הפצת מידע שמקורו במסמכים סודיים. פדהצור הציג אז בראיון לתוכנית הטלוויזיה "רשת חוקרת" נתונים לא מחמיאים על ביצועי טיל הפטריוט במלחמת המפרץ (שאגב, עברו צנזורה). פדהצור נחקר ביחידה הארצית לחקירת פשעים, ורק כעבור שנה של התדיינות נמרצת בין בא-כוחו עו"ד גלעד שר לפרקליטות המחוז, נסגר התיק נגדו מחוסר עניין לציבור.". |
|
||||
|
||||
תודה. |
|
||||
|
||||
אפרים קישון כבר חשף את זה בהומורוסקה שלו על צו האיפול בנושא האדם השלישי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |