|
||||
|
||||
בכל פעם שאני קוראת את השיר הוא נהיה לי יותר ויותר נהיר. בחלק החמשי (כך נדמה לי) דובר מסוים מנסה לפתות את עדו לעבוד את הלשון החדשה, הלשון ''הפרוזאית'' אם אצמד להשואה המענינת של אור, והתוצאות הן אולי התבגרות שאינה התפתחות אלא נסיגה או נפילה, (ישנה תחושת החמצה או הפסד במתנות האלה), ואיבוד הלשון האינטימית והמדויקת (לשון עדו הספציפית). |
|
||||
|
||||
אל תהיי יותר דוסית מהאפיפיור, עינה: אם יאיר אלדן כותב "עידו", אם ש"י עגנון כותב "עידו" (עם יוד אחת!), מה לך להקפיד על הכתיב החסר? |
|
||||
|
||||
הצדק עמך. למען האמת לא טרחתי לבדוק את הכתיב שבחר המשורר. אלפי סליחות לנפגעים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |