|
נראה לי שסיבכת את העמדה של קמיר יותר מדי, קמיר מבחינה בין שתי סוגים של יחסים, יחסים רצויים ("התחברות") ויחסים לא רצויים ("נקיבה") הטענה שלה שניתן להבדיל בין שתי היחסים האלה רק מהתבוננות באקט עצמו. יתכן מצב שבו התבוננות תביא אותנו למסקנה שמדובר בנקיבה אולם האשה רוצה. זוהי בעצם הדוגמה של הכפיל, התבוננות בסרט תוביל אותנו למסקנה שמדובר בתגרה ולא בקרב הוגן אולם הכפיל כן רוצה לחטוף מכות. שוב אני אדגיש: נקיבה איננה יחסים לא רצויים אלא יחסים שנראים לא רצויים. לא צריך להגיע לשאלות של רצון חופשי.
בסופו של דבר מה שקמיר אומרת הוא שככל שהפעולה פחות נורמטיבית כך ההסכמה צריכה להיות יותר מפורשת. שזה מאוד הגיוני, רק חבל שבשביל זה היא משנה את כל ההגדרה של אונס.
|
|