|
בהקשר של "האם הממשלה צריכה לעשות חשבון לצה״ל או לעיתונות": מישהו הביא לאשתי את הפסאוודו-אוטוביוגרפיה של טומי לפיד ("אחרי מותי" - נכתב בידי בנו יאיר אך מסופר בגוף ראשון). היא הניחה אותו בשירותים, כך שכל יציקה אני קורא עמוד או שלושה אקראיים.
ממה שקראתי עד עכשיו מצטייר אדם מאוס למדי, אבל מצאתי שם אנקדוטה יפה שגם מעמידה את לפיד באור יפה: באחת התקופות השחורות כשהעתונות עשתה לממשלת בגין השנייה חיים קשים (נדמה לי מתישהו אחרי הפלישה ללבנון של 82 והטבח בסאברה ושתילה) לפיד שימש כמנכ״ל רשות השידור. בגין הזמין אותו לישיבת ממשלה ונזף בו כמו שבגין ידע לנזוף: "האם ראוי שהממשלה תצטרך לפחד מהעתונות"? לפיד ענה לו: "אדוני ראש הממשלה, כל זמן שהממשלה מפחדת מהעתונות מצבנו טוב. כשהעתונות תתחיל לפחד מהממשלה זה יהיה הזמן להתחיל לדאוג".
לא דייקתי בפרטים ובניסוח (אני לא בשירותים עכשיו) אבל דייקתי בסנטימנט וברוח הדברים.
|
|