בתשובה לטווידלדי, 03/03/10 0:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
טענה תיאורטית: "התפרקות החברה" (או "אנומליה") הוא מונח ששאול מהתיאוריה הפונקציונליסטית, שאפילו בילדותי כבר נחשבה למיושנת משהו. כי אם כבר 30 שנה החברה מתפרקת, ומתייחסים אל רוב מה שקורה בה כאל אנומליה, אז אולי זו כבר הנורמה ולא האנומליה, ולכן המונח "אנומליה" עצמו פשט את הרגל. החברה הפוסט מודרנית ודאי אינה מלוכדת ואינה אחידה, אבל דווקא משום כך יש כלים אחרים להתייחס אליה. (אגב, אותה התפרקות חברתית מולידה תופעות רבות נוספות, והן לא בהכרח מעידות על "אנומליה". ההפך יש גם קואליציות אורבניות וקהילות חדשות שנוצרות כתוצאה מהפירור והפירוד הפוסט מודרני). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
וזו בעצם הערה תיאורטית לטענה של ''היא''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''התפרקות החברה'' זה גם מונח בשפה המדוברת, בשימוש אצל אנשים שלא למדו סוציולוגיה. לא רצוי לטעון את המונח היומיומי הזה במשמעויות שמורידים מהבוידם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רצוי למי? לגולשי וואלה? תמסור להם שאני נורא מצטערת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואולי להפך? מקור הרעיון הוא בתאוריה, ואפילו אם הוא חדר לשיח הלא-מדעי, הביסוס הרציונלי שלו נותר במקומו. חשוב למשל על "לא-מודע" או על "תודעה כוזבת" - הזיקה של כל אחד מאלה למקורו מטושטשת מאוד, ואף על פי כן, אין דרך לאשש או להפריך אותם בלי להוציא מהבוידעם תאוריות שאבד עליהן כלח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיברתי על מצבים כגון מלחמות, אסונות טבע וכן הלאה, לא על 'ניכור עירוני' או משהו כזה - התיזה של בראונמילר נשענת במידה רבה דווקא על מצבי הקיצון האלה, הגם שלטענתה החברה אשמה כידוע. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |