|
כחוקר אני מנסה להגיע לאמת בתחום שלי, ומנסה לקדם את דעותי (שבאופן טריוויאלי אני מניח שהן נכונות, אבל מוכן גם לשנות אותן במידת ותגענה הוכחות לכך). תפקיד המדען הראשי הוא לא של חוקר. הוא מכתיב מדיניות, וככזה, הוא צריך לאמץ את הקונצנזוס המדעי1, מתוך הנחה שלא הוא מאור הגולה והקונצנזוס מציין את המסקנה אליה הגיעו מירב המוחות בתחום. הדבר נכון במיוחד בתחומים שהם לא תחום התמחותו. אדם שלא מסוגל להבין שיש מומחים גדולים ממנו בתחומים שונים, והוא צריך לקבל את דעתם למרות שהיא סותרת את דעתו, לא ראוי להתמנות לתפקיד כזה.
דוגמא טובה לכך היא ראש הNIH הטרי, פרנסיס קולינס, שהוא אדם מאמין (נוצרי) ומטובי המדענים של העשורים האחרונים.
1 שלא תמיד זהה לקונצנזוס הציבורי
|
|