בתשובה להיא, 19/02/10 19:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בעניין הלימוד בקורס שזה לפי מה שכתבת ''פארפרזה על פארפרזה (שהיא לפעמים כבר עובדת עם פראפרזה).'' מהנסיון המועט שלי לקרוא את אדורנו באנגלית וגם בעברית, זה דומה ללעיסת אגוזים לא מקולפים, מרגישים שאיפהשהו בין המרירות ותחושת החצץ מסתתר לו איזה טעם ראוי (אני לא יודע איך זה במקור הגרמני). עבורי לפחות הלימוד בכיתה עם מורה בקיא איפשר לי לגעת בכנף הדברים של אדורנו. בכל מקרה, אולי הטרוניה האנקדוטית של פליטי פרנקפורט שברחו מהנאצים לקליפורניה יכולה לסמן את הביקורת שלהם. אדורנו שהתאכזב (נו טוב, מה אפשר היה לצפות מפסימי שכמותו) מהשחיתות וההבלותות המיותרות התלונן שזה היה יכול להיות גן עדן אם זאת לא היתה קליפורניה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שצריך להיות פילוסוף כדי להתלונן שהמקום אליו נמלטת מהגהינום, איננו גן עדן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה. אבל אם נמשיך בספקולציות, ואני לא מכיר את ההקשר של האמירה ההיא ומה קרה אח''כ, אז אולי יש כאן שילוב בין אופטימיות לטווח קצר ופסימיות ארוכת טווח. החיה הנאצית היא בעיה פיזית קונקרטית תלויה בזמן (ולכן זמנית) ואם יתגברו עליה היא לא תפריע לנו יותר. הבעיה התרבותית המתממשת בקליפורניה היא בעיה אנדמית שמציגה עצמה כדרך לגן עדן בעוד היא מציעה סוג של שיעבוד שלא ברור איך ואם אפשר להשתחרר ממנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהתחשב בכך שזה מוטיב חוזר, לי נראה שצריך להיות רק יהודי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, יש כאן להערכתי שני גורמים מבדילים. קודם כל מדובר בהכרות עם טקסט בשילוב עם הרצאה, ולא רק הסתמכות על הרצאה מבלי לקרוא את הטקסט. שנית, יש (ברוך השם ותודה לאל) מרצים טובים ומחוננים. אני מודה, זה קורה. להערכתי, התרגומים שקראת לאדורנו לא שונים מהמקור הגרמני... אני לא מכירה את זה ממקור ראשון, אבל סופר לי שהוא אימץ את הפסימיזם עוד בטרם עליית הנאצים לשלטון. דבר אחד יאמר לזכותו, המקצב המטרונומי שלו מאוד מרגיע: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז קרא את מרקוזה, אלו אגוזים מקולפים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |