בתשובה להמסביר לצרכן, 20/02/10 1:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני רוצה לחדד כמה דברים 1, משום שאמנם יהונתן כתב בתגובה 536196 דברים נכונים, אבל ישנם מספר דברים באסכולת פרנקפורט ומשנתו של אדורנו שאני מבינה באופן שונה, ויש כמה דברים שהוא טען שאני מבינה באופן שונה ממך (מה אמרנו על פראפרזות?). אם יש משהו שמשותף לכל התאורטיקנים בקבוצה זו הוא חזרה על טענה בסיסית: אין לנו כבני אנוש קשר מהותי בלתי אמצעי למציאות. התפיסה שלנו תמיד תהיה חלקית, ובתוך כך, התפיסה היא תהליך ארטיקולציה. אנחנו מבינים בעזרת התהליך המקדד של השפה. את המונח "תודעה כוזבת" תמיד צריך להבין בהקשר הזה, שאף אחד, אפילו לא חברי אסכולה, לא מסוגל להכיל את המציאות בתודעתו. זה גם חשוב מאוד להבנת תפיסת האסתטיקה של אדורנו, משום שהוא מאמין שכל יצירה צריכה להביא אותנו להכרה בזה שאנחנו לעולם לא "נתפוס" את המציאות, שתהליך ההבנה של מה שאנחנו מצליחים לתפוס הוא מקודד. וכך הוא יוצר תורת אסתטיקה שמבוססת על כך שהיא הפוכה בדיוק לאסתטיקה של תקופת ההשכלה. במקום השאיפה ליופי, לשקיפות של אמצעי הביטוי ותחושה טובה של הרמוניה הוא מציב את ההימנעות מקיטש, הדגשת הקידוד ודיסהרמוניה. כך, לשיטתו, השכל האנושי נותר פעיל. ההתנגדות שלו לתרבות ההמונים היא משום שזו מפירה להבנתו חוקי אסתטיקה אלו. בהקשר הזה (רצית התייחסות לשיטה הקפיטליסטית) אדורנו מתייחס למרכיבים התעשייתיים בהוליווד כמה שמחסל את היצירה. השיקולים הכלכליים מובילים לשמרנות מחשבתית וייצור סדרתי של שטאנצים. היצירתיות באמנות היא לשם עצמה (אהבה שאינה תלויה בדבר). היא אינה מונעת משיכולים כלכליים, אלא נחנקת על ידיהם. אדורנו, וגם כל חברי האסכולה האחרים מעולם לא עסקו בשאלה "איך מביאים את האמנות מהסוג הרצוי להמונים?" הם היו תאורטיקנים, הם עסקו יותר בשאלות כמו "איך פועלת התודעה האנושית?", "מה הקשר הפילוסופי בין האסתטיקה מתחום מדעי הרוח ומשנה חברתית מתחום מדעי החברה?". כמו שיהונתן הסביר מהפכה פיזית ולא תודעתית לא היתה חלק מן התפיסה שלהם (יכול להיות משום שמשנת 1917 הם חוו כמה וכמה מהפכות.) אדורנו דווקא עסק באוטופיה, אבל כזו שכמו ארץ זבת חלב ודבש נותרת לעולם מחוץ להישג ידך. בניגוד לבניימין וקראקאואר שקיימו יחס הרמוני יחסית ל"תרבות ההמונים", אדורנו בהחלט יצר והוריש לאלו שבאו אחריו יחס קטלני לתרבות הפופ, מהסיבות הנזכרות לעיל. לכן הוא נתפס כאליטיסט. אבל במלייה הזה, בתקופה ההיא זה לא היה יוצא דופן, ולא ייחודי לאדורנו ולאסכולה. אולי יוצא הדופן היה דווקא סרטר שהתייחס להאדרת הוולגרי (היהודי) כצעד מהפכני ראשוני. נשווה את מה שכתבתי כאן ל: "אחרי שהפרנקפורטרים מאשימים את הקפיטליסטים בשימוש בנשק לא קונבנצונאלי (כמו עוגות קצפת), הם מבינים שאת המהפכה על רעב ללחם הם כבר הפסידו. אז הם מנסים להילחם על "רעב לתרבות" או משהו כזה. אבל גם שם הקפיטליסטים אורבים להם ומסממים את חיילי המהפכה ב"אח הגדול" ו"כוכב נולד". בקיצור - אסכולת פרנקפורט זה עמדה מתסכלת - הם מתייחסים להמון כאל בהמות ומתפלאים שניתן לפתות אותם בקש." אין קשר. ואני מקווה שגם ברור שהאסתטיקה של מייקל מור לא קשורה כאן. ממשיכי דרכם של אסכולת פרנקפורט? למה להעצר בניו מרקסיסטים? האם לא ניתן לאמר שגם הסמיוטיקנים הם ממשיכי דרכם (בתפיסת האמנות כשפה)? ומה עם הפוסט מודרניסטים (בהדגשת הקידוד)? מה אם חוקרי האנטישמיות (החברס מהאסכולה עסקו במחקר שיטתי בנושא כבר בשנות ה40)? זו אסכולה מאוד מרכזית עם הרבה מאוד השפעה. אולי תימנע מהקביעה באיזה אופן הם נותרו רלוונטים בימינו? ואם נקנח בשאלת דרור קשטן, אני הייתי תמהה במקרה ההוא מדוע הברנש/ית שלא מכיר את הבחור ישקיע בו כל כך הרבה אנרגיה שלילית. וכאן אני חוזרת לשימוש שלך במילה "בכיין" במקום "פסימי". טוב, כזכור לי, לאחר תחילת אינתיפדה ב' היו הישראלים המומים משהו, ופסימים ביותר לגבי המשך תהליך השלום. אתה כמובן מוזמן לטעון שהם פשוט היו "בכיינים". לי לא תהיה בעיה עם זה, אני רק אלשין אליך לאנטי דפמיישן ליג, הם כבר ידעו מה לעשות איתך. 1 אנא, לא להבין מהשימוש שלי בצירוף המילים שאני עושה סובלימציה או שיש לי קנאת... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יופי! עכשיו את מחדדת לגופו של עניין - במונחים של אפו' את גבר גבר. אני מתרשם שאת, כמו יהונתן, השקעתם יותר זמן ממני בלימוד אסכולת פרנקפורט, אז אני שמח שאתם חולקים עם המון האיילים את מה שלמדתם. עם זאת, אני לא משתכנע שלדברים שאמרתי אין קשר לאסכולה, למרות שבלי ספק הם פחות מעמיקים ופחות מקיפים מהדברים שאת אמרת עליהם בתגובה האחרונה. אני חושב שבאסכולת פרנקפורט יש מספר אלמנטים עיקריים ואת בוחרת להתמקד באחד מהם - "התיאוריה של האסטטיקה". אם את טוענת שאין קשר בין הדברים שכתבתי על האסכולה לבין תאוריית האסטטיקה שלהם, אני מקבל את הטענה ללא עוררין כמעט (את גם מציינת קשר בין תרבות הפופ/הוליווד והקפיטליזם). אבל יש באסכולה גם רכיבים אחרים. ונדמה לי שבגלל שיהונתן בוחר להדגיש אלמנט אחר - "הדיאלקטיה של הנאורות" (התבונה שהופכת לבלתי רציונלית) - את מבינה דברים באופן שונה ממנו. בפסקה השנייה שלך נגעת בזה (מבלי משים) כמבוא לעיקר דברייך על האסטטיקה. אילו בחרת שם בנתיב אחר, בתוך האסכולה, אפשר שהיית מוצאת יותר קשר לדברי. יש באסכולה רכיב שלישי - "הביקורת החברתית" - שגם את וגם יהונתן בחרתם לדחוק לפינה חשוכה, ממנה קשה להבחין בביקורת שלהם על "הקפיטליזם המאוחר" 1 ולזהות את הקשר לדברי (זו יכולה להיות טעות שלכם או סתם טריק דמגוגי). מהזווית האסטטית שאת מדגישה הקשר לקפיטליזם אכן קלוש, אבל להציג את ההתייחסות של האסכולה לקפיטליזם רק מהזווית של מבקרי תרבות וקולנוע, נראה לי החטאה שלא מתיישבת עם ההתנשאות האקדמית שהופגנה פה קודם. בניגוד לקפיטליזם המעמדי שמרקס תקף, האסכולה מבקרת את הקפיטליזם לא כמאבק בין המעמדות אלא כ"בניין על" תרבותי של החפצה (לא רק החפצת האישה אלא החפצת הכול). אודרנו מצביע על שלוש רמות של ההחפצה הזאת: פוליטית-כלכלית, פסיכולוגית ותרבותית. ל"חפצים" אין ערך בפני עצמו אלא רק ערך חליפין של מוצר צריכה. גם התרבות הפכה למוצר צריכה ממוסחר - וזה רק סימפטום של הקפיטליזם המאוחר ברמה הפסיכולוגית (אצל מרקוזה זה בולט יותר עם "האדם החד מימדי"). הפסימיזם נובע בעיקר מהעובדה שגרורותיה של ההחפצה הזו הגיעו לרמה הפסיכולוגית. שם זו כבר לא "תודעה כוזבת" שמישהו - קפיטליסט מרושע - מכניס לנו לראש. זה כבר חלק מטבע האדם המודרני. בניגוד לתודעה הכוזבת (דת, לאומיות) של מרקס, שאותה ניתן היה לבטל באמצעות מהפכה נגד האילטות, בשביל לעקור את תודעת ההחפצה הכללית צריך ניתוח מוח שבו שבו ככל הנראה החולה ימות. אז ת'כלס: - האסכולה אכן איננה קוראת למהפכה, משום שמהפכה נראית בלתי אפשרית ולא משום שאיננה רצויה בעיניהם. בתרבות המערבית, שבה הכול מוחפץ וצרכני - אין למהפכה כזאת חיילים וגם לא אוייבים קונקרטיים. - אבל היא מבקרת את המצב החברתי, הפוליטי, הכלכלי הקיים. ובאופן לא אקדמי, למי שמבקר מצב בלי יכולת להציע חלופה עדיפה, אני חושב שאפשר לקרוא "בכיין". - אני גם שמח שהשתמשתי במילים בוטות ומעצבנות כאלו, כי אלמלי כן לא היינו לומדים ממך ומיהונתן על האסכולה. - ולבסוף, נדמה לי שאת יודעת על האסכולה הרבה יותר מהאדם הממוצע. אבל יש שם ים של ידע, שאם לא השקעת עשרות שנים בחקירתו, אני תוהה אם יש טעם להשקיע כל כך הרבה אנרגיה שלילית כלפי ברנש מעצבן שיודע פחות. ----- |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זו באמת נקודת ביקורת מוכרת (ואולי אף מוצדקת) על האסכולה - היא לא מציעה פתרון לחוליים שהיא מבקרת, ובעצם גם לא נחמה. אפשר לחשוב שלו היו קוראים למהפכה היית מצדד בהם. אתה יכול לתמצת את זה במילה ''בכיינים'', כן. כמו שאפשר לתמצת ציור של מונדריאן ב''ההוא עם האיקסים הצבעוניים''. רק שלא ברור לי איפה אתה חושב שזה מוסיף לך נקודות, ועל מה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===>"רק שלא ברור לי איפה אתה חושב שזה מוסיף לך נקודות, ועל מה". כל העניין הוא בזה שלא נראה לי שאנחנו כאן בשביל לקבל יותר נקודות, או להוכיח של מי יותר גדול, או מי קרא יותר. ואם אומרים לי שלא גיליתי את אמריקה, אחרי שאמרו לי שדברי לא קשורים, זה הכי הרבה נקודות שאפשר לקבל פה, לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי, שנראה לך שבדיוק בשביל זה אנחנו כאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו, שלא. חלק מעיקרון באסכולת פרנקפורט היא האינטרדיציפלינריות, החיבור בין פילוסופיה לסוציולוגיה לפסיכולוגיה לאומנויות לפוליטיקה. הרעיון הוא שהכל מקושר ביחד, ואין הפרדה כזו חדה למגרות והתמחויות, הגם שהוא פועל כל כך יפה במטפורה על מחלת סרטן סופנית. הדברים שאני פירטתי התייחסו למה שאתה כתבת על האסכולה. מדברי היה צריך להבין שהמוטיבציה והארגומנטציה שאתה ייחסת לאנשי האסכולה אינה תואמת את השקפתם. כלומר לא מדובר בחבורת סנובים מתוסכלים שציפו למהפכת אוקטובר ומקנאים בשידורי הטלויזיה של ה"אח הגדול". לא ברור לי מדבריך אם אתה מבין שהמעבר מ"לא קשור" ל"גילית את אמריקה" קשור גם לשינוי בטענותיך שלך. קודם טענת שהבכיינים מזילים את דימעותיהם לנהר המיין משום שהקפיטליסטים הרבה יותר מאגניבים וההמונים לא מצטרפים למהפכה. עכשיו אתה טוען שהם בכיינים כי הם מאמינים בביקורת ללא הצעת תוכנית חלופית. מנסיונך אתה בטח יודע שדיונים אפשר "לסחוט" באייל גם בדרכי נועם. אני עדיין תוהה למה משמשת הבוטות כשמשמיעים ביקורת, ולא על המקור שאולי עיצבן אותך, אלא מישהו או משהו שהוא אמורפי עבורך. זו שאלה אחרת מהשאלה איך אני בוחרת לבלות את זמני החופשי מחוץ לספריה. נ.ב. בטקסט שצרפת אדורנו מתייחס לשאלת הרלוונטיות של קארל מרקס בתקופתו. שאלה אקדמית גרידא. מה עניין אותך בהרצאה הזאת באופן ספציפי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===>"זהו, שלא." זה לא ברור. מה לא? - לא, אין פסימיזם בתורת האסכולה? - לא, הפזימיזם הזה איננו נובע מהתודעה הכוזבת, הצרכנית, המחפיצה ב"קפיטליזם המאוחר"? - לא, הביקורת החברתית של האסכולה איננה מביעה שאיפה לחברה אחרת - שתשחרר את האדם מהניכור הקפיטליסטי? - לא, החברה שאליה עורגים חברי האסכולה איננה זו שמרקס שאף להביא במהפכה? ===>"חלק מעיקרון באסכולת פרנקפורט היא האינטרדיציפלינריות..." זה כנראה נכון, אבל בכל זאת יש שם כמה דיציפלינות, ושימת הדגש על האסטטי במקום החברתי, עם הרמז "(רצית התייחסות לשיטה הקפיטליסטית)", כאילו זה קשר איזוטרי ומשני, היא מטעה. אחרי שלוש פיסקאות על האסטטיקה את כותבת "נשווה את מה שכתבתי..." ומראה שאין קשר למה שאני כתבתי. זה נכון, אבל זה לא החלק הרלוונטי. אדורנו דיבר כנראה גם על מזג האוויר - ללא קשר למה שכתבתי. אבל הביקורת שלו על חוליי החברה הקפיטליסטית (בינהם בתחום "האח הגדול", אבל לא רק), קשורה הרבה יותר. ===>"כלומר לא מדובר בחבורת סנובים מתוסכלים שציפו למהפכת אוקטובר ומקנאים בשידורי הטלויזיה של ה"אח הגדול"." זהו, שלא זה מה שאמרתי. אכן אני חושב שמדובר בחבורה של סנובים/אליטיסטים, כי בלי זה (כמו שאמר יהונתן) אי אפשר להעביר ביקורת חברתית (לי אין בעיה עם אליטיזם). אבל הם לא מצפים למהפכת אוקטובר - אלא לתוצאותיה המקוות. והם לא מקנאים בשידורי הטלוויזיה - אלא מתוסכלים מעצם קיומם ומהעובדה שבגללם תוצאותיה המקוות של המהפכה ההיא לא יתגשמו לעולם. ===>"לא ברור לי מדבריך אם אתה מבין שהמעבר מ"לא קשור" ל"גילית את אמריקה" קשור גם לשינוי בטענותיך שלך" זהו, שלא היה שינוי. קודם טענתי שהמהפכה (השינוי החברתי שהביקורת מיחלת לו) אבודה בגלל שההמון מסומם בעוגות קצפת. וגם עכשיו אני טוען שהביקורת מייחלת לשינוי שאפילו לטענת המבקרים הוא בלתי אפשרי בגלל (גם לדבריהם) שההמון מסומם בעוגות קצפת. ===>"מנסיונך אתה בטח יודע שדיונים אפשר "לסחוט" באייל גם בדרכי נועם". זהו, שלא ישבתי וחשבתי איך להוציא אותך מהספריה ולסחוט ממך שיעור באדורנו. אני משתעשע בבוטות כי כשהדיון משעמם זה משעשע - למרות שאני משתדל לא להפנות בוטות למתדיינים (למעט נודניקים במיוחד). מנסיוני אני יודע שמקבלים תגובות יותר מושקעות כשהמגיבים מונעים ריגשית. לא התכוונתי דווקא אליך, אבל יצא שבחרת להילחם בלהט על כבודם של אדורנו וחבריו. ומזה קיבלנו חידודים שאני בטוח שלא היינו מקבלים אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמת לב לכך שצירוף המילים short circuit מציין חיבור מהיר, ובאותו זמן קצר? אתה ממהר ומוותר על הפנמת דברים שנכתבו למענך. גם יהונתן וגם אני כתבנו על פסימיזם, תודעה כוזבת ואוטופיה באופן שהיה מסייע לך שלא לכתוב את השאלות שכתבת כאן. התשובות כבר למעלה, והן לא אלו שציפית לקרוא, אפילו אם אתה מסרב להכיר בכך. מה ששללתי כאן אבל זה את המהלך שלך בו טענת שמה שכתבתי לך בתשובתי על אסתטיקה ותפיסה פשוט לא רלוונטי לנושאים שאתה נגעת בהם. שאולי אני ויהונתן מסתירים או לא יודעים משהו. זהו הטיעון המרכזי והיחיד שאני מצאתי בתשובתך לדברי. ועל זה אני טוענת שלא כך. האסתטיקה מסבירה את התודעה שמסבירה את תרבות שמסיברה את היחסים החברתיים. הבנה פסיכואנליטית של "הפסיכולוגיה" שזורה בכל, מההתחלה ועד הסוף. זו האינטרדיציפלינריות שחברי אסכולת פרנקפורט, ואדורנו בפרט, ביקשו ליצור. אז הסיפור שבנית על "החפצה" שמתפשטת לפסיכולוגיה כמו סרטן מאוד יפה כמטפורה, וכנראה עוזר לך לבנות תמונה, אבל זו לא הטענה שאפשר למצוא אצל איש מחברי האסכולה. מתקבל אצלי הרושם שזה מסוג הדקויות שלא ממש מעוררות את סקרנותך. אני בכל מקרה סיימתי את חלקי בדיון כאן. נגמר לי הזמן ואני צריכה לחזור לעיסוקי האחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
- הפנמת הדברים תיקח זמן. ואני, כאמור, שמח שהם נכתבו למעני. - השאלות בחלק הראשון של תגובתי היו רטוריות. בגלל שכתבתם על כל הדברים ההם היה ברור שהתשובה היא כן ולא היה ברור מה את שוללת. - הטענה שלי איננה שאסטטיקה לא רלוונטית למה שכתבתי (אני מקבל בהערכה את ההסבר על הקשר האינטרדיציפלינלי), אלא שזה שאת מדברת רק על אסטטיקה ומצניעה את ההקשר החברתי, מסייע לך להציג את דברי כלא רלוונטיים. - אני עדיין חושב שאדורנו מדבר על ''החפצה'', - ונכון שהמטופרה על הסרטן מסייעת לי לבנות תמונה. יש המון דקויות שמעוררות את סקרנותי ואינני מספיק לספק אותה. - אני מבין שלקחת אישית את הבוטות שלי כלפי האסכולה. אילו הערת על הסיגנון בלבד הייתי מקבל את הערתך. אילו טענת שאינני מבחין ברבות מהדקויות של האסכולה (או אפילו ברובן), הייתי נאלץ להסכים - זה לא תחום ההתמחות שלי. אבל את טענתך שלדברי אין קשר לתורת האסכולה, עדיין אינני מקבל. אני חושב שהם נאמרו בעידנא-דריתחא והיו מוגזמים. - בכל מקרה, אני שמח על חלקך בדיון כאן. הוא היה הרבה יותר מעניין מהתגובות שניכתבו קודם ומיד אחר כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם הערה קטנונית: יותר אסתטי מבחינתי לקרוא "אסתטיקה" מאשר "אסטטיקה". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן קטנונית. אפשר למצוא שם עוד כאלו. אחת שכדאי לתקן היא: במקום "שהם נאמרו בעידנא-דריתחא והיו מוגזמים", צ"ל "היא נאמרה... והייתה מוגזמת". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אנחנו עדיין בעידנא־דרינגא. ואין לי מושג למה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה עידנא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך הכותרת קשורה לדיון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה זה, בטח - עידן רינג הוא הבלוגיסט שממנו האלמוני הביא את דעתה של קליין, שאותה אפיינתי כניו-מרקסיסטים שעוד מקווים למהפכה באמצעות חיילים רעבים מעבר לים, בניגוד לניו-מרקסיסטים (שקישרתי לאסכולת פרנקפורט, בטעות, לדעת ממוחים אחדים) שנואשו מהמהפכה במערב כי החיילים שם מסוממים בעוגות קצפת. למה אתה מוטרד מהכותרת? אותי יותר מעניין איך אנשים מנמקים את עמדתם - חוץ מבאמצעות העובדה שהם קראו את הספר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קטנונית אבל נכונה, ולא רק מן הבחינה האסתטית שבקריאה אלא גם עפ"י כללי התעתיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקבל. אשתדל לשפר, ביחוד אם זה מוסיף להבנת העניין עצמו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה "אדורנו וחבריו"? ודאי התכוונת "אדורנו ומרעיו". קח לך זמן, קרא את "האדם החד ממדי" של מרכוזה- אולי תסתפק בינתיים בויקיפדיה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |