|
||||
|
||||
זו פשוט כתיבה מסורבלת. אני פחות או יותר מהתחום (למרות שכבר שנים לא השקעתי בקריאת טקסט אקדמי פו''מ באנגלית) ועדיין הייתי צריכה לקרוא כמה פעמים כדי לקשור קצוות תחביריים במשפט המתיש הזה (ואף לא בטוחה שקשרתי נכונה). נכון שהנושא רציני והגותי וזה, אבל לפעמים אפשר להציב נקודה, לנשום ולהמשיך בכוחות מחודשים. בכל אופן, התרגום והפרשנות שלך מאירי עיניים. |
|
||||
|
||||
קודם כל, תודה על המחמאה. טקסטים דומים, כפי שכתבתי קודם, אפשר למצוא למכביר בצרפתית וגרמנית (ואומרים לי שגם באיטלקית). תחושת קוהרנטיות היא כמובן מטרה נעלה, אבל יש משהו גם בטענה שמבנה הטקסט מעביר מידע נוסף ושהצבת חוקים נוקשים בתחום יש בה משום הגבלת צורת המחשבה. אני נזכרת במלחמת החורמה שאפלטון הכריז על משוררים בתחום כתיבת ההיסטוריה... |
|
||||
|
||||
צרפתית וגרמנית מסורבלות מטבען. אנגלית הרבה יותר קלילה. יכול להיות שהעוון שלה הוא כתיבה ב''אנגלית מצורפתת'' (כמו שעברית מאונגלזת נשמעת מסורבלת וצורמת), בהשפעת ההוגים הצרפתים הפו''מ. |
|
||||
|
||||
אולי זה באמת העניין. |
|
||||
|
||||
כדאי להזכיר את הטענה העיקרית של מעניק הפרס. הוא מאשים את באטלר בסרבול מכוון שמטרתו היא לגרום לקורא להרגיש נחות לעומת הוד מעלתה. To ask what this means is to miss the point. This sentence beats readers into submission and instructs them that they are in the presence of a great and deep mind. Actual communication has nothing to do with it.
|
|
||||
|
||||
אנחנו מסתובבים סביב הטענה העיקרית הזאת כל הזמן, אני טוענת שהיא לא נכונה. מה דעתך על הרעיון שמעניק הפרס מעניק אותו בשביל שנשים לב שהוא וכתב העת שלו קיימים? |
|
||||
|
||||
אין לי מושג, רק היה נדמה לי שהדיון מתרחק משם ורציתי להחזיר אותו. אני לא חובב הענקת "פרסים" מסוג זה, וברור לי שהיא נועדה למשוך תשומת לב. מי אשם? כמו תמיד, התקשורת על עיתונאיה העצלנים. |
|
||||
|
||||
לא, לא, לא. אתה אשם! |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |