|
||||
|
||||
מסקרן אותי לדעת, מדוע הזכרת את ''השחיטה הטקסית של בני המאיה'' במקום המובאה היותר קלאסית של האצטקים (שקרבנות האדם אצלם היו ממש עסק סיטוני). שאלת קרבנות האדם בתרבות המאיה היתה שנוייה במחלוקת הרבה שנים. גם היום יש בשוליים עדיין הטוענים שקרבנות האדם של המאיה לא היו שבויים או אוייבים אלא היו אריסטוקרטים מאיאנים שקרבנם נחשב לזכות גדולה (משהו קרוב לפרשת בת יפתח בספ' שופטים). בעשור האחרון התגבשה הקונבנציה שכל התרבויות של צפון ומרכז אמריקה היו שטופות בקרבנות אדם, עד כדי כך שכאשר מישהו נמנע מכך, הדבר נחשב לראוי לציון. |
|
||||
|
||||
ואם מתייחסים לתור היירדאל ברצינות, הטומאה היגיע לשם עם הפיניקים ישירות מכאן. |
|
||||
|
||||
התשובה פשוטה מאוד: כי התבלבלתי. |
|
||||
|
||||
טוב, כפי שאמרתי לא טעית. פשוט משום שכל התרבויות של צפון ומרכז אמריקה היו שטופות בנגע הזה. |
|
||||
|
||||
תודה, אבל בכל זאת התבלבלתי כי התכוונתי לאירוע ספציפי - אצטקי, אכן - ההקרבה ההמונית של עשרות אלפי שבויים לרגל חנוכת המקדש השישי של טנוכטילן ב-1487. בויקיפדיה מוזכרים 20,000 נרצחים; מקורות אחרים שקראתי מדברים על פי ארבעה - 84,400 איש בתוך ארבעה ימים. |
|
||||
|
||||
הדבר הנורא הוא שארועים אלו היו מעין נקודות שיא באורח חיים שהתבסס בצורה רוטינית על קרבנות אדם. למעשה המלחמות של האצטקים נועדו בראש וראשונה כדי לתפוס שבויים לצורך קיום הפולחן הדתי הזה שהתקיים בכל חג או מועד רשמי. קרבנות אדם אדם ציינו את חילופי העונות, מועדים של הלוח הרב שנתי, מוות והכתרה של שליטים. העובדה שהדת של המאיה לא נבדלה בתחום זה בהרבה מן האצטקים (שבלאו הכי נחשבו לשליטים ברבריים בעיני העמים שסביבם) היא די מפתיעה. שכן תרבות המאיה היתה מאוד מפותחת והם מתוארים כיוונים של אמריקה (במשך זמן רב חשבו שהם היו ממציאי הכתב ביבשת). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |