בתשובה להאייל האלמוני, 07/02/10 11:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אפשר מן הסתם לפנות אל עורכי האתר ולבקש מהם לשנות את הכיתוב אבל נראה לי שזה כבר התעסקות-יתר בנושא. לגבי הדברים שאתה אומר על ארה"ב, אני חושב שאתה צודק וטועה גם-יחד. אתה צודק בהצביעך על האחריות החברתית והמעורבות החברתית החזקה באמריקה. אחת הארצות ה"חזקות" בעולם המערבי מבחינה זו (כנראה רק הסקנדינביות עולות עליה). אתה טועה (לדעתי) כשאתה מייחס זאת לקפיטליזם דווקא. ומכל מקום - הקשר בין קפיטליזם לאחריות חברתית אינו מובן מאליו. הרי אמריקה זה לא רק קפיטליזם... הסוציולוג האמריקני רוברט פטנם פרסם לפני עשר שנים ספר עב כרס ומרתק בשם Bowling Alone, שבו הוא דן בתהליכי ההתפוררות והגויעה של הקהילה האמריקנית. הוא טוען (כמוך, ובצדק) שהאמריקאים הם "ג'וינרס" מובהקים (במובן של "מצטרפים", "נוטלים חלק", "מעורבים", "קהילתיים"). אבל הוא מראה כיצד הדבר הזה נמצא באמריקה בשחיקה מתמדת ומהירה מאז סוף שנות השישים וראשית השבעים, ומגמת ה"צלילה" נמשכת עד ימינו. הוא גם מציע כמה הסברים לתופעה, אבל כאן, לדעתי הוא מפספס משהו. מה שהוא מפספס (ולדעתי גם אתה) זה שאחד הגורמים החשובים לשקיעת הקהילה האמריקנית זה עליית קפיטליזם התאגידים האמריקני. אני לא מדבר על הקפיטליזם בכלל, אלא על הדפוס העדכני ביותר שלו - קפיטליזם התאגידים. הוא זה שזורח בדיוק בשלב שבו הקהילה באמריקה שוקעת, ולדעתי יש כאן סיבתיות ולא סתם קורלציה הפוכה. כמובן שזו רק היפותזה, לא תזה מבוססת ומגובה במחקרים. אבל אנחנו עוסקים כאן בהיפותזות, וההפותזה שקפיטלזים התאגידים הורג את החברה-האזרחית נראית לי לא פחות משכנעת (טוב, אדבר בגלוי: נראית לי הרבה יותר משכנעת) מן התזה הגורסת שהוא מחזק את החברה האזרחית. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |