בתשובה להוגג, 29/01/10 18:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
קריאה כזו לא נשמעת יפה ולכן הוסרה מהאתר. אולם בפועל מי שמזרים (או מממן) סיוע, יכול לקבוע את תנאיו. האם נעמי קליין ביקרה את הסיוע של סעודיה ושל אירן לרצועת עזה? דרך אגב, שלטון יציב בהאיטי (וגם הטהיטי) הוא אינטרס של השלטון האמריקאי: ככל שהשלטון שם יהיה יותר יציב ושהמצב שם יהיה יותר טוב יגיעו לארה"ב פחות פליטים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי שמי שמזרים סיוע יכול לקבוע את תנאיו. לא בכך עסקינן. הדוגמה הקלאסית (וסליחה שאני חוזר לנושא הזה שהוא אוף טופיק, פשוט זה יותר מוכר לי) היא האופן שבו אסטרטגיית-ההלם הופעלה בניו אורליאנס לטובת האג'נדה הניאו-קונית. אני מסכים ששלטון יציב הוא אינטרס אמריקאי, אבל במקביל נכון גם ששלטון פרו-אמריקאי הוא אינטרס אמריקאי, והשניים לא תמיד הולכים יד ביד. ארה״ב פועלת בעקביות ל*החלשת* יציבות השלטון כשהוא אינו לרוחה (קובה וונצואלה כיום, צ'ילי בשנות ה-70, אפגניסטן בשנות ה-80, עירק בשנות ה-90 וכולי). אפשר להסכים עם פעולות כאלו ואפשר לא להסכים, או להסכים עם חלקן. זה לא הנושא כאן. מה שקליין ואחרים אומרים (ואני הקטן באלפי מנשה מסכים) הוא: "בבקשה לא לערבב עם פעולות הצלה אחרי אסון". מעבר לבחילה שזה מעורר, יש גם פגיעה אמתית באפקטיביות של הסיוע, משום שהתנהגות כזו פוגעת ביכולת לשיתוף פעולה עם גורמים אחרים. ורק להסיר ספק ולמנוע בלבול: אני לא אומר שאסטרטגיית ההלם אכן ננקטה או ננקטת בהאיטי ע"י ארה״ב. נדמה לי שגם קליין לא אומרת זאת. מה שהיא אומרת, להבנתי הוא: "אנא אל תשמעו לקולות הקוראים להשתמש באסון לקידום מטרות שאינן ממין העניין". לקריאה זו אני מצטרף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מבין למה סיוע יכול לעורר בך ''בחילה'' רק בגלל שמעורבים בו גם שיקולים פוליטים. תוריד את הכובע לכבוד האנשים שעוזרים שם (בלי קשר למוטיבציות שלהם) ולממשלות ששלחו את האנשים האלה, ותשתוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קריאה למגיבים אחרים לשתוק היא נימוסים עלובים וגסות רוח. לפי מה שראיתי עד עכשיו זו התנהגות נדירה ב"אייל הקורא" וצר לי שבחרת לעשות זאת. כובע איני חובש. סיוע לא מעורר בי בחילה, להיפך. במידת יכולתי הצנועה תרמתי גם אני לנפגעי האסון (הסיבה היחידה שאני מציין זאת כאן היא תגובתך הוולגרית. באופן כללי השאלה האם תרמתי וכמה כלל אינה רלוונטית לדיון). מה שמעורר בי סלידה כמו שכתבתי כאן הוא השיטה הבזויה הרווחת בימין לסמן כל מי שמשמיע ביקורת על התנהגות *ספציפית* של ארה״ב (ודרך אגב גם ישראל) כמי ש"תמיד מאשים את ארה״ב (ישראל) בהכל". אפשר להתנגד לכיבוש ולא להיות אנטישמי. אפשר להזהיר מאפשרות של ניצול לרעה של אסון ולא להתנגד לסיוע או להיות "אנטי אמריקאי". ולהשומע ינעם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לקריאה זו אני מצטרך. כמובן גם לקריאה דומה מונצואלה וקובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יחי השוויון! כל זמן שקליין אינה מתייחסת לכל הסיועים בעולם, אסור לה לבקר את הסיוע האמריקאי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם נעמי קליין נוהגת לבקר *מישהו חוץ מארה"ב (ותאגידים, כמובן)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. יש לה ביקורת חריפה על ישראל. שים לב שאינני משתמש במונחים הדמגוגיים ''שונאת ישראל, אנטישמית וכו'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מתלוצץ, וזה מה שעושה את זה הרבה יותר מצחיק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, את מיתוס היופי. אבל מדוע השאלה הזו רלוונטית? האם לא לגיטימי שכותבת ופעילה חברתית ופוליטית, "תתמחה" בביקורת בעלת מגמה מסוימת? (גילוי נאות: לא קראתי אף אחד מספריה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי שנים מספריה. נעמי קליין מבקרת את מדיניות ארה''ב והשיטה הכלכלית -חברתית שלה. היא גם מבקרת את מדיניות ישראל כלפי הפלסטינאים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |