|
א. כשמתקיים דיון על התגובה הראויה, לא צריך לעצום עיניים לנוכח ההשלכות של התגובה, לחיוב ולשלילה. אני לא חושב שהרצון להציג את צה"ל באופן חיובי היה גורם מכריע או אפילו חשוב בהחלטה לסייע להאיטי; אין פירוש הדבר שצריך להתעלם מההשלכות שיש לזה. לכן נדמה לי ש*חובה* שדבר כזה יצויין בהמלצות מכון כזה או אחר לממשל האמריקאי.
ב. המטרות הכלליות שמקודמות, מקודמות לטובת האינטרסים של תושבי האיטי. אמריקה לא דנה באפשרויות הכלכליות שיפתחו בפני חברות אמריקאיות אם וכאשר האיטי תהפוך למדינה מפותחת, אלא בתועלת לתושבים מכניסה לתהליך של הפיכה לכזו.
ג. ברור שבסופו של יום, מעבר למאמצי החילוץ והעזרה המיידים (שלא מותנים בדבר), השלטון והתושבים יאלצו לבחור האם הם רוצים סיוע אמריקאי מקיף (שמטבעו ינסה לקרב אותם ל"אורח החיים האמריקאי") או מודל אחר, שיכול שלא לדור בכפיפה אחת. כל הדיון הזה נעשה במסגרת ההצהרות של ארה"ב על נכונות לסיוע ארוך טווח ולא קשור לתמיכה המיידית.
ד. ראוי להזכיר כאן, שלמרות שהם אולי לפעמים קצת יותר איטיים מאיתנו, הם הרבה יותר יסודיים. הרבה אחרי שהאסון הזה ישכח כאן, גופים בארה"ב יקימו ועדות, ימנו אנשי מקצוע ויזרימו כספים לטובת שיקום יסודי וארוך טווח.
|
|