|
||||
|
||||
נו, אז מסתבר שלא תמיד אפשר לתאר את המציאות בשחור ולבן. במדינת ישראל חיים ישראלים שאינם בני הלאום הישראלי אלא הם בני העם היהודי שאיננו תלוי במדינת ישראל. בישראל חיים גם ישראלים שאינם בני הלאום הישראלי אלא הם בני ה...מה בדיוק, ערבים כמו תימני, מרוקני או לבנוני? אגב, יש לי שאלה להבהרה ואשמח אם תוכל לענות עליה. אתה מקבל את דבריו של בשארה שאמר לטענתך (ואין לי סיבה לפקפק בזכרונך) ש"הערבים מדברים כל הזמן על עם פלשתיני אם אין עם כזה, והשיב שהם אומרים את השקר הזה משום שבעולם של ימנו רק כך הם יכולים להשיג את זכויותיהם". לאור הטענה שלך ש"אין עם פלשתיני" אז כשאתה כותב "הערבים" לאיזה ערבים אתה מתכוון, לאותם הערבים החיים בשטח הידוע בכינויו ההיסטורי "פלסתינה"? וכשהם רוצים "להשיג את זכויותיהם", האם אלה זכויות בתור "ערבים" (פאן-איסלמיות, פאן-ערביסטיות, מלכות הנוצרים, אחרת?), או האם אלה זכויות בתור "ערבים תושבי האזור הידוע בכינוי פלסתין"? בכל מקרה, אני מניח שקראת את מאמרי דיון 2816 שסוקר את ספרו של ראשיד חאלידי שטוען בדיוק את ההיפך ממך. |
|
||||
|
||||
שלום רון, השאלות שלך מאוד טובות ואני מקווה שדב יענה לך עליהם, אבל הייתי מעוניין לדעת האם יש טיעון שעומד מאחוריהם. בדיון הזה לדב יש עמדה פשוטה, אין עם פלסטיני, העמדה הזאת בעצם אמורה להיות הברירת מחדל ואם רוצים להוכיח שיש אז צריך להתאמץ. בעצם נראה לי שגם אם נניח שהעם היחידי בעולם הוא העם היהודי זה לא ממש יזיק לטיעון שאין עם פלסטיני. |
|
||||
|
||||
אני חושב שאפשר לומר שהשאלות מונחות מהדבר שמרקס קרא לו אידאולוגיה. |
|
||||
|
||||
שבהקשר לדיון הזה מה היא אומרת? |
|
||||
|
||||
לא מזמן שאלתי בלוגר פלסטיני- ישראלי, מה בדיוק אתם רוצים? ביקשתי תשובה מעשית דוגמת "אלטנוילנד" של הרצל. הוא הפנה אותי ל"הצהרת חיפה", אחרי קריאה בהצהרה אפשר להסיק שאכן הם רוקדים על שתי החתונות, ליד המדינה היהודית הם רואים בעצמם פלסטינים, ליד מדינות ערב הם חלק מהמזרח הערבי. איני יודע עד כמה הם מייצגים. הבלוג:http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=63718... הצהרת חיפה: מומלץ http://www.aravim.net/Articles.aspx?id=9&Rcat=68 |
|
||||
|
||||
הצהרת חיפה אכן מומלצת, ולו רק בשביל להתרשם שוב מן הפסיכולוגיה המרחבית שבאה לידי ביטוי כה מובהק במסמך, האמור לייצג את מיטב הדוקיומיסטיות של האינטלקטואלים הערבים כאן. למשל הסקירה ההיסטורית המובאת שם מזכירה דיכוי, ניצול, אפלייה, כיבוש, חירות, עוול, הרס, טבח, עקירה, "אנו תובעים", כבוד, מחסומים ופשעי מלחמה - כנגד הערבים. שום איזכור או לקיחת אחריות לעניינים כלשהם בהם היה הצד הערבי מעורב באיזושהי פעילות לא לגיטימית כנגד הצד השני. אפילו איזושהי נכונות לקבל על עצמם מידה של אחריות הסטורית *למצבם שלהם* לא נמצא כאן. נהפוך הוא, הם אף מאשימים את מי שכן ניסו ליישם דו-קיום בשני הצדדים במיני האשמות. זהו העבר המשותף. ומה צופן העתיד? 'הגברת ההתנגדות והסירוב' ושלילה מוחלטת של שירות בהגנת המדינה, אבל גם לא שירות אזרחי כלשהו למען הכלל, גם לא זה הערבי, מאחר ואלו "סותרים את עקרון השיוויון" (???) המסמך מגביר את החשד, העולה פחות או יותר מכל מה שקשור לסכסוך הערבי (כאן ובשאר האיזור), שמדובר בפסיכולוגיה אחרת לגמרי, כזו שאינה אחראית לכלום, לא על עברה ולא על עתידה. היא אינה תובעת מעצמה דבר - לא מצפוניות כלשהי על יחסה לאחר (אלא רק תביעות *ממנו*) לא התייסרות על משגיה שפגעו בה ואף לא אחריות לעתידה שלה. |
|
||||
|
||||
כל כך הרבה על העבר וכל כך מעט על העתיד. |
|
||||
|
||||
עוד על העתיד: "מסמך: החזון העתידי לערבים הפלסטינים בישראל | הוועד הארצי לראשי הרשויות הערביות" (גובש במקביל לאותה "הצהרת חיפה") |
|
||||
|
||||
את שתי השורות הראשונות בתגובתך איני מבין, ולכן איני יכול לענות. לגבי שאלתך בהמשך, (שגם נוסחה כך שהיה עלי להתאמץ כדי להבינה), זה נכון שאני חושב כמו בישארה שאין עם פלשתיני, אבל אין זה אומר שאני מסכים עם כל מילה שהוא אומר (אני, כידוע, גם לא נאבק כמוהו "נחרצות" ב"כיבוש"). נקודת אי הסכמה נוספת עמו היא שנגזלו איזה שהם זכויות מהערבים. אם תשים לב, כשסכמתי את דברי בישארה אמרתי שהוא מודה שהערבים משקרים למען מטרה אחרת. האם המטרה האחרת אמיתית והוגנת ? עם זה אני בויכוח עמו. לכן הפרטים בשאלתך קשורים דווקא באי ההסכמות ואין לך ברירה, אלא לפנות אל בישארה ישירות . . . |
|
||||
|
||||
שכחתי לציין שלא קראתי את מאמר שהזכרת (כמו שלא קראתי את רוב המאמרים שמתפרסמים באייל). אני בודאי לא מתפאר בכך אך זאת עובדה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |